Two of Us

פרק 11

תפעילו את השיר!💋

אבא שלי קרא לי למשרד שלו ממש שניה לפני שהלכתי לבית הספר ״מה אבא״ נכנסתי למשרד שלו ״את צריך לקחת איתך את האחים לוי למשימה״ אמר והנהנתי ויצאתי. רק שעכשיו יש לי בעיה עם זה, שיר. מה היא תעשה אם אחד מהאחים שלה ילך? אני לא יכול לראות איתה בוכה ועוד לא פירקתי לכריס הזה את הצורה על מה שעשה לה.

הלכתי לבית של שיר והבנים והתיישבתי איתם והתחלנו לדבר על המשימה ואז שיר נכנסה עם עוד ארבעה ילדים בריצה והם דפקו ספרינט למעלה בלי לומר מה מי מו אפילו

שיר
הלכתי הביתה לעבוד עם הלהקה משיעור מוסיקה לעבוד על שיר שאמרו לנו לבחור ולעשות למחר וברגע שנכנסתנו הביתה זרקנו את התיקים על באמצע הבית ורצנו למעלה לקומה השלישית לחדר המוסיקה וחיברנו את הכלים למגברים ואת המקרופונים והכל ביצענו את השיר Somebody של למונייד מאות׳!!!

סיימנו את החזרה וכולם הלכו וירדתי למטה ואחים שלי ישבו על הספה עם סער ומסמכים "מה אתם עושים?" שאלתי והם מיהרו לסגור את הכל כדי שלא אראה כלום "אפשר לחשוב מה כבר כתוב..! סודות מדינה!.." אמרתי ותיישבתי על שון "מחר אני עושה ניקיונות בכל הבית ואני מצפה מכם שתעזרו לי" אמרתי והם הסתכלו עלי במבט מתנצל "אנחנו נוסעים עם סער ואבא שלו מחר.. אבל אמא ואבא אמורים לבוא לבקר מחר!" שון אמר "ישש! אבל רגע, אוקיי.. לאן אתם נוסעים?" שאלתי והם שתקו "אוקיי.. זה בטוח?" שאלתי והם עוד הפעם שתקו "אם אתם שותקים עדיף שפשוט אכרוט לכם את הלשון לא? למה לדבר?" אמרתי עצבנית "ויותר חשוב מזה, למה אתם מחזיקים אקדח?." אמרתי והם היו בהלם "איך את יודעת???" רפאל שאל "אני זאת שמחליפה לכם מצעים אז איך לא ייווצר מצב שאני מרימה את הכרית?." אמרתי מחכה להסבר אבל הם שתקו "אני מבינה שאתם הולכים לעבוד אבל אני מתחננת שתשמרו על עצמכם וחסר לכם שאתם מחזיקים אקדח בלי רישיון לאחד כזה!." אמרתי והם נאנחו "בסדר פיצית" רפאל אמר וקמתי נועלת נעליים "לאן זה?" שאל "לכריס לסיים את העבודה המחורבנת הזאת שהמורה המזדיינת נתנה לנו" "היי! שפה!" רפאל התעצבן "אויש שקט! אם אתה וןאוני הייתם נפרדים או משהו ואז היו נותנים לכם עבודה על רומאו ויוליה לא היית מתעצבן?!" אמרתי והוא נאנח בעוד שכולם נראים עצבניים והלכתי לכריס..

סער

שיר הולכת לכריס הזה וזה ממש לא מוצא חן בעיניי, ועוד לעשות איתו עבודשה על רומאו ויוליה (מה שקצת אירוני בנסיבות שלהם). "טוב תקשיבו, אתם יודעים שאתם מבין הכי טובים ואנחנו צריכים לפרוץ למחסן נשק של הרוסים. יש לנו עשרים וארבע שעות לגלות איפה המחסן ושון אני סומך עליך בנושא, ולקחת חזרה את הנשקים אלינו אנחנו ניסע בוואן ונאחסן את הכל מאחורה. שאלות? יופי. תתארגנו אנחנו יוצאים באחת עשרה בלילה ונחזור באותה שעה מחר." אמרתי והמשכנו לדבר על המבצע והם עלו לארגן תיקים אז ישבתי חצי שוכב עם רגליים על השולחן הקטן בסלון ואז שיר נכנסה חזרה הביתה והיא נראתה עייפה. היא התקדמה אליי אל הספה נשכבה עליה והניחה את ראשה על בטני התחתונה. בואנה היא מחוקה. היא נרדמה תוך חמש שניות אולי אפילו פחות והזזתי את השיער שלה מהפנים שלא ייכנס לה לפה ואז היא החלה לזוז טיפה וראשה התכרבל לבטני והרגשתי מן חמימות כזאת בחזה.. לא.. אסור לי.. זה יסכן אותה ואני אריב עם אחים שלה..

הרמתי את שיר לחדר שלה והדלקתי לה מזגן, מכסה אותה ונושק למצחה. "מה אתה עושה?" רפאל ושון עמדו בכניסה לחדר "היא נרדמה בסלון אז לקחתי אותה לישון" אמרתי והם הנהנו ונסענו אליי הביתה להתארגן למחר..

שיר

קמתי בבוקר ואחים שלחי לא היו בבית. הלכתי לחדר של ההורים והם שכתו שם עייפים, כיסיתי אותם וירדתי למטבח שם הבנים השאירו לי פתק "שירשור הלכנו נחזור בלילה, אוהבים" עם ציור של לב והתחלתי לנקות את הבית. שטפתי את הרצפה וניקיתי את המדפים בקומה למטה ואז למעלה ובסוףנשארה לי רק עליית הגג. עליתי והשתעלתי קצת מכמות האבק המטורפת שהייתה שם והתחלתי לסדר את הארגזים עד שראיתי ארגז אחד שכתוב עליו "ילדים" ופתחתי אותו. לא ידעתי שאמא הכינה אלבומי תמונות.. הסתכלתי בתמונות של רפאל ואחר כל בשל שון והן היו קורעות מצחוק! אחר כך נשאר רק שלי, של עומר, ושל שנינו ביחד. לבסוף נשאר לי להסתכל רק בשל שנינו וברגע שפתחתי אותו קפאתי.

זה.. זה לא יכול להיות..