כבר הרבה זמן שרפאל מנסה לדבר איתי ולבקש סליחה אבל אני לא מסוגלת להקשיב לו. הוא כל כך פגע בי. "אולי תדברו? את לא יכולה להמשיך לכעוס עליו כל הזמן הוא אח שלך" סער ליטף את לחיי כשנחנו במיטה שלו אחרי יום הלימודים המטיש הזה "אני רוצה לדבר איתו, באמתף אבל אני לא מבינה איך הוא יכל להסיק מזה שדיברתי בלילה עם אנשים שהכרתי ועכשיו חברים טובים שלי שאני זונה! והוא יודע שאני האחרונה שיש לו זכות לקרוא לה ככה!" אמרתי והרגשתי את הדמעות מבצבצות בעיני "טוב דיי נפסיק לדבר על זה, אני לא יכול לראות אותך בוכה" אמר ונאנחתי כשעזר לי לקום מהמיטה והלכנו ברגל לבית שלי.
"יפה שלי אני אלך לי" סער קם מהמיטה שלי ולקח את הטלפון שלו מהשידה נושק ללחיי "תדברי איתו שירשור. אם לא בשבילך אז בשבילי" אמר ונאנחתי קוברת את ראשי בידיי והחלטתי להקשיה לו. ניגשתי לדלת חדרו של רפאל לוקחת נשימה עמוקה ודופקת עליה. "עומר אמרתי לך לא להפ-" קטע את עצמו כשקלט שזו אני "שיר.." אמר מופתע והשארתי את מבטי הרציני על פניי "אפשר להיכנס?" שאלתי והוא הנהן והתיישבתי על המיטה שלו "תסביר" לחשתי לאחר שנעל את הדלת והתיישב בכיסא המחשב מולי "אני מצטער כל כך שירשור אני לא חשבתי.. רוני ואני רבנו וזה עלה לי על העצבים והוצאתי את זה על אדם הראשון שראיתי." "אני." אמרתי והוא נאנח והעביר את ידו בשיערו באי נוחות "בבקשה תסלחי לי קשה לי לא לדבר איתך, שאת מתעלמת ולא מסתכלת עלי כל כך הרבה זמן.." אמר בעיניים נוצצות והופתעתי. אני לא חושבת שאי פעם ראיתי אותו בוכה. "אני סולחת זה בסדר.. התגעגעתי איך אח גדול.." חיבקתי אותו והוא הידק את החיבוק "גם אני אותך יפה שלי אני באמת מצטער, אוהב אותך..."
"מה בשבילכם?" שאלה המוכרת המשועממת בדוכן הגלידה ורפאל הזמין לשנינו גלידת וניל עוגיות "אז איך בבית ספר?" שאל והלכנו ברגל הביתה "בסדר אתה יודע.. בית ספר" אמרתי והוא צחקק "איך הולך עם המיונים לצבא?" שאלתי לא בטוחה שאני רוצה לשמוע את התשובה "בסדר בינתיים הולך לי טוב״ אמר והי מקווה בשבילו שהוא לא הולך לקרבי ״איך עם סער?״ שאל ואני בטוחה במיליון אחוז שאני מסמיקה כרגע ״טוב.. הוא מדהים ואני נהנת הפרעתי מאוד.. אז אממ..״ לא ידעתי כל גל מה להגיד ״הוא בעצם הסיבה שבאתי לדבר איתך.. הוא ביקש ממני לבוא..״ אמרתי ורפאל חיבק אותי ולא יודעת איך, נעצר מצב שנרדמתי בזרועותיו..
״שיר אני חייבת עזרה!!!״ ליה אמרה כשהכנסנו את הציוד ללוקר ״מה קרה?״ שאלתי והיא נראתה לחוצה ״אני חושבת שאמא שלי בהריון״ אמרה והייתי בהלם. ״מה???״ פלטתי חצי צעקה והיא השתיקה אותי מיד ״אני לא בטוחה אבל אני חיבת שתבואי אליי היום״ אמרה והנהנתי בשקט, עדיין בשוק.
״את מבינה? היא התנהגה מוזר ליד אבא שלי והיא הסתגרה בשירותים אז כשהיא הלכה בדקתי בפח וראיתי בדיקת הריון עם שני קווים. שני קווים זה חיובי?״ שאל והנהנתי בחיוך קצן אבל היא לא נראתה שמחה בכלל ״למה את לא שמחה? את עומדת להיות אחות גדולה״ אמרתי והיא אמרה בעיניים נוצצות ״עכשיו הם יתעסקו רק בתינוק ויתעלמו ממני ואז אנ-״ ״וואו ליה מאיפה הקרצת את זה עכשיו?! תקשיבי לי רגע ותרגעי, ההורים שלך לא יתעלמו ממך ולהיפך, את תוכלי לעזור לאמא שלך עם הכל ותחרפנו את אבא שלך על הדרך והכי חשוב; את תחזיקי את האח או האחות הקטן או הקטנה שלך בידיים.. זה יהייה מדהים! ואני מובן יעשה בייביסיטר.״ אמרתי כדרך אגב והיא צחקקה וחיבקה אותי ״תודה שיר, זה עזר״ אמרה ונשקתי ללחיה ״תתקשרי אם את צרכה משהו, כל דבר, גם אם זה באמצע הלילה- לא שיש לך סיכוי שאני אשכרה אתעורר- אבל את מומנת לנסות״ אמרתי והיא צחקקה וכשהשעה נהייתה מאוחרת הלכתי ברגל הביתה עד שלפתע יד המכוסה כפפה שחורה חסמה את פי, הרגשתי דקירה בצוואר ומשם הכל שחור.
YOU ARE READING
Two of Us
Romanceשיר לוי- בת 16.5 ויש לה לא אחד, אלא שלושה אחים גדולים ומגוננים! היא חוזרת חוזרת לגור איתם ועם אביהם בתל אביב אחרי שנה שגרה עם עם אמא שלה בחו״ל והם היו בארץ עם האבא. היא שקטה ומופנמת אבל יודעת להתחצף ולעמוד על שלה כשצריך, לא נותנת לאף אחד לחדור את הח...
