"שירשור קומי" שון העיר אותי וקברתי את ראשי בכרית "דיי תעזוב.." מלמלתי והוא משך אותי מהרגליים "בסדר דיי!!" צעקתי והוא גיחך וירד למטה. "ראף אני יכולה להישאר בבית? כואב לי הראש והבטן.." שאלתי ועצמתי את עיניי "תנסי ללכת לבית ספר ואם לא תרגישי טוב אקח אותך הביתה טוב?" אמר והנהנתי חלושות..
הגענו לבית הספר וליה צרחה "בו בו בו בוקר טובבב!!" "אחח דיי ליה אל תצעקי אני לא מרגישה טוב.." אמרתי וסתמתי את אוזניי "אה סליחה, יאללה את באה לשיעור?" "יש לי ברירה..?" שאלתי בבאסה "לא!" אמרה ומשכה אותי לשיעור.. אלוהים תן לי כוח לעבור את היום הזה...
הלכנו לקפיטריה והתיישבנו עם אחים שלי והחבורה שלהם ואני ישבתי על ראף "שירשור את בסדר?" שאל אותי והנדתי בראשי "את רותחת!.. " אמר כשהניח את ידו על מצחי והצילצול הגיע וכולם קמו ללכת לכיתות "אין לי כוח לעמוד..."
-נ.מ רפאל-
שיר ישבה עליי בהפסקה בקפיטריה והיא נראית נורא חלשה עוד מהבוקר.. "שירשור את בסדר?" שאלתי והיא סימנה בראשה שלא והנחתי את ידי על המצח שלה "את רותחת!.." אמרתי וצלצלו שמתחיל שיעור וקמנו כולם ללכת לכיתות "אין לי כוח לעמוד..." שיר אמרה ורגע לאחר מכן התמוטטה ותפסתי אותה לפני שראשה פגע ברצפה "שיר!" שון קרא ולקחנו אותה מיד לבית חולים..
"עומר רוץ פנימה תגיד להם שאני מביא אותה אני מוציא אותה מהאוטו" אמרתי לעומר והוא ושון הלכו ביחד ולאחר מכן נכנסתי כששיר בידיי והרבה מהאנשים במסדרון הסתכלו "מה קרה לה??" אחות שלקחה אותה שאלה "אני לא יודע היא הרגישה לא טוב הבוקר ובבית ספר היה לה חום והיא התמוטטה.." אמרתי בדרגה והיא לקחה אותה לחדר בהמשך המסדרון..
"לקחו אותה לטפל בה אמרתם לאמא ואבא?" שאלתי את שון ועומר עשה מבט עצוב "הם לא יכולים לבוא.." שון אמר והתעצבנתי "הבת שלהם בבית חולים והם לא יכולים לבוא?! שיחכו מה אני יעשה להם כשהם יחזרו לארץ.." אמרתי בכעס והלכתי לשטוף פנים וכשחזרתי האחות דיברה עם שון ועומר "מה איתה??" שאלתי והיא נראתה רגועה "היא תהייה בסדר תקף אותה איזה וירוס, אני משערת שהיא תוכל להשתחרר עוד הערב וכרגע היא נמצאת במעקב" אמרה והודיתי לה "אתם אחים שלה?" שאלה והנהנו "איפה ההורים?" שאלה וסיננתי בין שיניי "לא יכולים לבוא." והיא הנהנה אני צריכה שהגדול מבינכם יחתום לי על הטפסים שלה. מי מיכם המבוגר ביותר?" שאלה טעניתי "אני" "ובן כמה אתה?" "תשע עשרה" היא הנהנה וחתמתי על הטפסים "היא ערה?" עומר שאל והיא הנידה בראשה וסימנה לי לבוא איתה לבד אחר כך והנהנתי והיא המשיכה "לא, נתנו לה אנטיביוטיקה וסם הרגעה כדי שתנוח. היא צריכה לנוח גם כשתשתחרר" אמרה וכשהודינו לה היא הלכה ונכנסנו לחדר של שיר ששכבה במיטה ישנה עם אינפוזיה מחוברת לידה הימנית. נשקתי לראשה ונשארתי איתה ועומר ושון הלכו הביתה כי אין מצב שהם יחזרו ללמוד בלי שיר ככה והלכתי לדבר עם האחות..
-נ.מ סער-
שיר התעלפה בקפיטריה וכשהאחים לקחו אותה לבית חולים אני הייתי צריך להרגיע את ליה שהתחרפנה לגמרי "מה קרה לה?? היא אמרה שהיא לא הרגישה טוב שיט היא תהייה בסדר???" חפרה לי ובדיוק שון שלח לי הודעה "שתקי רגע קרצייה הנה שון שלח לי הודעה" אמרתי והיא חיכתה שאפתח את ההודעה "יש לה וירוס והיא תשתחרר בערב. עכשיו תחזרי ללמוד כדי שיהייה לך חומר להביא לה בערב טוב?" שאלתי והיא הנהנה "טוב" והלכנו לכיתה..
כל היום לא הפסקתי לדאוג גם שיר בסדר.. לא יודע משהו הציק לי. רציתי ללכת לראות מה איתה אבל נראה לי שפשוט אלך אליה אחרי בערב כשתגיע הביתה.. לא אליה, לשון אני מתכוון. אני אבוא לשון.
YOU ARE READING
Two of Us
Romanceשיר לוי- בת 16.5 ויש לה לא אחד, אלא שלושה אחים גדולים ומגוננים! היא חוזרת חוזרת לגור איתם ועם אביהם בתל אביב אחרי שנה שגרה עם עם אמא שלה בחו״ל והם היו בארץ עם האבא. היא שקטה ומופנמת אבל יודעת להתחצף ולעמוד על שלה כשצריך, לא נותנת לאף אחד לחדור את הח...
