כמו בספרים

3

בראד
״זה ים , לא בריכה,״ אני צוחקת מכמות הקטנה של הדברים שסנדי הביאה אל הים.

״אולי פשוט נכנס?״ אני מציעה . סנדי מנידה בראשה.

״בשום פנים ואופן .״ היא אומרת בטוחה , עיניה מהססות , ״אולי תהיי כבר נשית ? שבנות באות לים הן משתזפות .״ היא שוב מטיפה לי כמה שאני לא נשית . אני מסדרת את התחתון של הביקני שלי.

״אני נכנסת.״ אני מודיעה ומסתובבת , מפנה לה את גבי ומתקדמת אל הים .

תמיד הייתי לבד , אנשים עזבו אותי . בנים לא התעניינו בי בגלל חוסר הנשיות שלי ... זה נושא די כאוב מבחינתי - המראה שלי , האופי שלי , מי שאני .
אמא אמרה לי תהיי את גם אם זה נגד הגל שלך . אולי זה הסיבה שאהבתי ים , הרגשתי אותה . אמא שלי אהבה ים , מאוד מאוד .

המציל אומר משהו ואנשים יוצאים מהמים כל כמה זמן , אני עדיין בים והידיים שלי נעשות צמוקות . משהו סוחב אותי , גלים באים .
אני מתנגדת , אין סיכוי שאני עומדת למות מגל ... אין סיכוי .
אבא שלי לבד , יש לי חובות לסיים , אני מרגישה את המים שאני בולעת .

אני זזה , מנסה כמה שיותר לשחות . הגל תופס בראשי ומושך אותי משיכה חזקה עד שידיים ממש חזקות תופסות אותי ומרימות אותי במכה מהמים , המים יוצא מהפה שלי . לפני שאני מביטה לגבר שתפס אותי הוא מצמיד אותי את החזה שלו . ״פאק !״ אני לוחשת ומשתעלת . הריח של הים לא מונע ממני להריח את הריח הממכר של הגבר .

״תרגעי..״ קולו מחוספס , מוכר , מצמרר . החזה שלי עולה ויורד . הוא עוצר איתי במקום בטוח בים . מביט בי ועיניי נפקחות לרווחה .
היצור היפיפה שלי ! זה הגס רוח וזה שמנגב את התחת עם שטרות של מאה דולר ! פאקניג היצור היפיפה!! ״הייתי אומר שזה גורל , אבל אני לא מאמין בו .״ הוא אומר בשקט .

״מה ? איך בכלל..?״ אני מופתעת . הוא מסובב את מבטו לעבר פינה כל שהיא.

״איך ? זה מה שגם אני רוצה לשאול .״

״אז מה אתה עושה כאן בכלל?״ אני מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו .

״אל תנסי להתנגד ,״ הוא מקרב אותי אליו . ״אני אוהב איך שהגוף שלך קטן בידיים שלי .״ הוא אומר את זה וליבי שוב מאיים לפרוץ מבית החזה . הלב שלי דופק כל כך מהר שאני סמוקה מרוב בושה.

״לא אמרת את זה...״ אני המומה. המילים שלו נוגעות בי . מילים תמיד נגעו בי , תמיד היה חסר לי את המילים האלה בחיים .אף אחד לא תמך בי מלבד אמא שלי , אבל היא עזבה אותי עוד לפני שלמדתי לכתוב .

היא לימדה אותי משפטים שיתמכו לי בחיים , היא לימדה אותי את החיים עוד לפני שלמדתי פאקניג לכתוב !! היא הייתה המלאך שלי ושל אבא שלי . ״את שומעת את זה ?״ הוא שוב מתקרב , מגביר את פעימות ליבי.

״את מה ? את הרעש של הגלים?״ אני מגלגלת עיניים , משתדלת לא לחייך.

״לא , זה הפעימות של הפאקניג לב שלך.״ הוא חושף חיוך גאה , שחצני ומושלם , חיוך שובה שממיס כל אחת .

״לא . אין לי לב .״ אני אומרת את זה בקול . הוא מרים גבה .
זה נכון , אני אדם רע .. פעם הייתי טובה , כמו שאומרים - ׳גם השטן היה פעם מלאך .׳

״יש לך , הוא תמיד היה לך.״ הוא אומר בפשטות . ״אני מחייה לך אותו , תגידי תודה .״ הוא משחרר את גופי ובשנייה אחת אני נופלת לים . צחוקו נשמע . אני מוציאה את ראשי מהים ומביטה בו בפרצוף חמוץ. ״את כל כך סקסית שאת כועסת .״

״אתה פשוט אידיוט !״ אני מאבדת את זה . ״אידיוט חסר תקנה,״ אני חוזרת לעצמי . נושמת עמוק . שאת עצבנית תספרי עד עשר , אם זה לא עוזר תחשבי עליי . הקול של אמא שלי בראשי . אני חושבת עלייה ונרגעת.

״אבל את זוכרת איך הלב שלך מרגיש אל האידיוט הזה ?״ הוא מקניט . אני רוצה להוציא לו את הלשון כי הוא מדבר שטויות . מה הקשר הלב שלי ? הוא בכלל.. פאק , הוא פועם בפראות .

העיניים הכחולות מביטות בי בניצחון מוחלט .

״אני חוזרת לחברה שלי . היא מחכה לי.״ שקרנית .

•••••
אני אוהבת אותכם אמאלה😍