9

7K 277 12
                                    

חלק 1
בראד
אני לא מצליחה לישון . משהו לא מסתדר לי , עבר יומיים מאז ואני לא מפסיקה לחשוב על ההתנהגות שלו .. על העיניים , על השפתיים , המילים , גאד !! אחותו אמרה שהוא דיבר עליי , עליי!!
אני שומעת רעש מהמטבח , יוצאת מהחדר ומביטה באבא שלי שמנסה לבשל משהו. ״היי אבא..?״ אני אומרת בצחקוק .

״מתוקה? למה את ערה?״ הוא נבהל. אני מחייכת חיוך עדין .

״איך הרגשת שאתה רוצה את אמא ?״ אני מפתיעה אותו עם השאלה.

״האישה הזאת..״ הוא מחייך חיוך חלומי. ״לא עזבה את הראש שלי , היא רדפה אחריי . אני מניח שפשוט העולם רצה שנהיה ביחד .״ הוא אומר בפשטות.

״אבא, מאיפה לך שהעולם רצה ולא אלוהים?״ אני מתקילה אותו. שוב.

״אני לא יודע , חומד.. למה את שואלת?״ הוא חושד.

״סתם , רציתי לדעת מתי ארגיש שאני מאוהבת.״ אמרתי בשקט . אז אני פשוט רוצה את סקוט , אוקי .. זה לגיטימי . כולן רוצות אותו.

״את יודעת . אני שמח שאת הבת שלי ,״ הוא מחבק אותי. ״אני שמח שהתרחקת מסקוט.״ ליבי מתכווץ . מה אגיד לו ? אני עוצמת את עיניי.
שתגדלי את תשקרי לאנשים שאת אוהבת , אבל אל תלחצי . זה טבע האדם. קולה של אמא שלי מרחף בראשי . אני בולעת את רוקי .

״ברור מה ,״ אני מחבקת אותו בחזקה . נושמת את הריח הנעים שלו.
ריח של גבר חזק , אבא אהב בשמים חזקים כי אמא הייתה נואשת להריח אותו גם שהלך לעבודה . היה להם אהבה מתוקה , אהבה פשוטה וחמימה .. אבא סיפר לי כמה קשה לו בלעדייה .. אני לא מצליחה לדמיין את עצמי בעתיד בודדה כמוהו .

אני מעריכה את החוזק של אבא שלי - הוא חזק , שורד את הבדידות. הלוואי ואנשים אחרים היו מעריכים כל כך את אבא שלי . הרי איזה אדם יכול לשרוד את הבדידות ? צריך כוח עצום . כוח הניתן על ידו של אלוהים.

״את רעבה?״ הוא מחייך, מנסה להכין .... משהו.

״לא , נראה לי שאחזור לישון.״ אני רוצה לבכות מאשמה .

״טוב מתוקה , לילה טוב.״ הוא מחייך חיוך אמיתי. אני מרגישה הקלה על החיוך שלו. אני נכנסת אל חדרי ונועלת .. בוכה בכי שקט מתחת לשמיכה , חשה בילדה האבודה שלי .

אני מתקשרת אל סנדי . חברה קרובה . ״היי!״ היא צורחת מבעד למוזיקה מעצבנת .

״איפה את ? אפשר לבוא ?״
״למסיבה?? בראד , מה לקחת??״ היא פולטת צחקוקים .
״תפסיקי .״ אני מתעצבנת . ״איפה את נמצאת?״
״שולחת מיקום ! בואי כמה שיותר מהר .״ היא מנתקת ודקה אחרי אני מקבלת את המיקום .

קדימה , האשמה תפציץ אותי בחלומות ... ובנתיים , במציאות אני אעשה חיים.

***

אני מסדרת את השמלה פעם נוספת . שיקרתי לאבא שלי . ״תביאי לי משהו לשתות,״ אני מבקשת מהברמנית ,נשענת על הדלפק . הנוכחות המוכרת שמשתלטת , אבל אני דואגת להרחיק את ההרגשה הזאת .

״מה להביא לך?״ היא מביטה בי . אני מופתעת שהיא לא שואלת לגילי, כי לפי מה שזכור לי .. אין לי ממש גיל לשתייה.

״אני סומכת עלייך שתביא לי משהו שיפיל אותי.״ אני אומרת בצחקוק , אבל בפנים - בתוך ליבי אני רצינית בטירוף.

״אוקי. אוקי.״ היא מצחקקת ומביאה לי ארבעה שטים . אני מושיטה לה את האשראי והיא מעבירה בקופה . שיקרת - לאבא . הקולות בראש מזכירים לי .

אני שותה הכול במכה . לא מפספסת את הטעם החריף בגרון , אני רוצה לשתות מים .. אבל לא . אני רוצה שיכאב לי , שיקרתי לאדם שלא מגיע לו שישקרו לי . אני אדם רע , מגיע לי עונש .
ואם חריף לי , אסבול בלב .

ראשי מתחיל להסתובב לאחר זמן מה . זה לא אמור לקרות? אני מתחילה להתגעגע לעיניים של היצור היפיפה שלי . פאק .
״את מי את מנסה להשכיח?״ הקול שלו . זה הקול הנעים שלו .
אני מסתובבת ופוגשת במבטו .

״זה לא עניינך.״ היא לא נתנה לי משהו חזק... אני מרגישה בשליטה מלאה .

״כל מה שקשור אלייך קשור גם אליי.״ הוא מתקרב . החזה שלו מוחץ את החזה שלי . הנשימות שלו באוזן שלי , אני מרגישה חום שמתפשט בין ירכי . למה זה קורה לי ? ״הבנת ?״ הוא מנער את הפנטזיה הרגעית שלי. החום שלו שהוא מדבר מדגדג את האוזן שלי .

״סקוט..״ אני מנסה להזהיר . הוא מוחץ אותי חזק יותר . אני נושכת את שפתיי התחתונה , כואב לי הציצים בגלל זה . לעזאזל איתו!

״שתקי .״ הוא פוקד . אני מצייתת , שותקת . ״אני אוהב את הריח שלך,״ הוא מוסיף והבל פה שלו מדגדג אותי . אני נשענת לאחור להביט בפניו .

״איזה ריח יש לי ?״ אני מכווצת את עיניי. אני אפילו לא שמה בושם!

•••••

כמו בספריםजहाँ कहानियाँ रहती हैं। अभी खोजें