כמו בספרים

31

בראד
יצאתי מהמקלחת הנעימה , לבשתי את השמלה הפרחונית השחורה שלי . היא הייתה מהממת .
נכנסתי לחדרו של סקוט , הוא התעסק בפלאפון שלו , זרק לעברי מבט מהיר וחזר להתכתב עם מי שזה לא יהיה.

״היי?״ שאלתי בחיוך רחב .

״מה את צריכה?״ קולו היה קר . הוא עדיין כועס? מיהרתי לעלות על המיטה ונשכבתי לצידו והשענתי את מרפקי קדימה והבטתי בו שהנחתי את ראשי בין ידי , מרוכזת ביופי המדהים שלו . ביצור היפיפה שלי .

״אתה כועס עליי?״ חשפתי חיוך משועשע .

״בראד , אל תטריפי אותי . אני עסוק .״ הוא אמר נוקשה .

״אוקי אוקי,״ הזזתי את ידי ושמתי את ראשי על הבטן שלו , היום הרגשתי אמיצה . הוא הביט בי ונשם עמוק והמשיך להתעסק בשיחה שלו . ״עם מי אתה מתכתב?״ התעניינתי . הבטן שלו הייתה קשוחה כמו הבעת פניו וזה שיגע אותי.

״עם ידידה.״ הוא ענה בטון קר . מי זאת? ידידה? אני מכירה אותה ?
למה שאכיר ?..

״מי זאת?״ כאב לי , קנאתי . שנאתי את התחושה הזאת ורציתי להכחיש אותה . אני בחיים לא מקנאה .
כולה ידידה.

״ידידה.״ אמר בשקט , כיאלו הוא לא מתכוון להרחיב . רציתי לשאול אם היא יפה ? אבל במקום זה סתמתי את הפה שלי ובהיתי בו . ״את צריכה משהו?״ הוא כיבה את הפלאפון שלו והביט בי בקרירות.

״לא ,״ אמרתי בשקט,״אבל אשמח אם תתן לי יחס אני פשוט משתגעת פה ב-״ הוא קטע אותי .

״לא אכפת לי , תשתגעי בחדר שלך.״ הוא אמר בכעס . הנחתי את ידי על הבטן שלו.

״אוקי לפני בערך חודש היית לגמרי בעניין שלי , ואז החלטת לרדוף אחריי , לעקוב אחריי או מה שזה לא פאקניג יהיה . ואז עכשיו אתה מתנהג אליי בצורה הכי מעצבנת שיש בעולם ואומר לי שידידה זאת ידידה ואפילו מגרש אותי מהחדר?״ לא נשמתי בין לבין . זה הכעיס אותי החוסר כבוד שלו .

״קודם כל ,״ הוא חרק את שיניו,״לא פאקניג עקבתי אחרייך. אני לא יודע מי את חושבת שאת ,״ הוא אמר בלעג כלפיי .

״אתה מעלה לי על הסעיף.״ התעצבנתי. הרגשתי שוב כמו פקעת עצבים מהלכת . ידי עדיין הייתה על החזה החשוף והשרירי שלו .

עיניו היו אפלות וכועסות ,״דבר שני , עזרתי לך כשהוצאתי אותך מהבית העלוב שלך.״ הוא אמר את זה ? אין בעיה . קמתי מעליו ועשיתי מה שהייתי צריכה לעשות .

״הבית העלוב שלי, הבנתי.״ אמרתי בקול יבש .

נפגעתי , אבל גם למדתי עם השנים שאני נפגעת אסור להראות את זה לצד שפגע אותי כי אחר כך זה יתן לו מוטיבציה לפגוע בי יותר .

״אז אני יותר מאשמח אם תשחרר ממני את החוזה המזויין הזה ותתן לי את החופש שמגיע לי.״ אמרתי בנימה רגועה . למרות הנימה שלי הרגשתי את הדופק המואץ , את הפגיעות שלי .

שנאתי את הכנות המוגזמת שלו , לפעמים היא נתנה לי סטירות של המציאות הקשה , ולא חיבבתי את המציאות הזאת כל-כך.

״החופש שמגיע לך?״ הוא קימר גבה מושלמת , קם ממקומו וחשף את פלג גופו התחתון . הוא היה בבוקסר שחור של קלווין והיה לו חתיכת זיקפת בוקר . ״על הזין שלי הרצון שלך ,נמאס לי להיות נחמד אלייך,״ כן . זה הפרצוף שהייתי צריכה לראות עוד בהתחלה , הפרצוף האמיתי.

״כן , הפרצוף המזויין שלך היה אליי כל-כךך נחמד עד עכשיו , נכון??״ אמרתי בקול חצוף כלפיו ואפילו מזלזל . הוא משך בשיערו לאחור והיה נראה כמו היצור היפיפה והמושך והעצבני בטירוף שלי.

״אל תדברי אליי ככה.״ הוא הזהיר . או אפילו יותר בכיוון של איים.

״אתה לא מפחיד אותי,״ אמרתי מתקרבת .

״את חייבת לפחד , אחרת ארמוס אותך ואגרום לך לפחד שתשמעי את השם שלי .״ הוא עקף אותי ונכנס לשירותים . הייתי המומה ופגועה מהאיום שלו . הוא אמר אותו ללא בושה .

כיאלו לא פחד מהכאב שלי כשהוא ירמוס אותי . רציתי לברוח , אבל הצטערתי שלא היה לי לאן .

•••••
אחד אחרון להיום💓