כמו בספרים

20

חלק 1
בראד
אני עומדת לצד טיטוף , הוא אוחז במותניי ואני -שוב- חשה באי נעימות.
השמלה שאני לובשת נבחרה על ידו של טיטוף , והוא לא מהסס לזרוק לי מבטים לגוף ואפילו לגעת בי ואני חשה שוב אי נעימות שעיניו יורדות לחזה שלי .
אני מנסה להתרחק ממנו .

״הכול בסדר?״ הוא מחייך חיוך שמגעיל אותי.

״כן.״

״אני מקווה שאבא שלך סיפר לך שאת ישנה אצלי ,״ הוא מחייך .

״מה?״ אני לוחשת בלחץ.

״שילמתי לאבא שלך כפול , מה את חושבת שסתם לקחתי אותך במחיר כזה גבוה ?״ הוא מצחקק בשקט שצורב לי .

״אני לא באה איתך לשום בית . אני לא מתכוונת לשכב איתך.״ אני אומרת ברצינות . הוא מרים גבה .

״אז במקום עשרים אלף דולר זה יצא עשר אלף,״ הוא אומר . אני מגלגלת עיניים . מה אבא שלי ניסה לעשות ?

הדלת של האולם נפתחת וסקוט עומד שם עם מישהי יפה כל-כך שאני מרגישה את הביטחון שלי נרמס . עיניו פוגשות בשלי , ליבי מתכווצת . אני מזיזה את עיניי מעיניו הממכרות .

הבחורה וסקוט מתקרבים אלינו , היא ממש נמרחת עליו וזה הורג אותי . ״אני אמבר,״ היא אומרת בנימה מתנשאת . אני מביטה בה כמה שניות. שוקלת להציג את עצמי.

״בראד .״ אני מציגה את עצמי בקור .

״בראד ?״ היא אומרת בלעג ואז מוסיפה,״זה לא שם של בנים?״ אני מרגישה את המבט של סקוט עליי .

״אמא שלי רצתה בן .״ אני מחייכת חיוך מריר .

״כן , מר וואיט,״ אני מקשיבה לשיחה של טיטוף וסקוט ומתעלמת מהבחורה העונה על השם - אמבר הכלבה . טוב.. אולי בלי הכלבה.

״טיטוף. מה היא עושה איתך?״ הוא שואל בנימה רצינית. עיניו משדרות איום אחד גדול , אני מביטה בו . בוחנת אותו.
הוא לבוש בחליפה שחורה בעלת חלקים רבים , הוא נראה כמו אליל . פאקניג אליל . אני מרגישה צמרמורת שאני בוחנת אותו שוב ושוב .

״הו , בראד ,״ טיטוף אומר בגיחוח . נראה שהולך להיות קצת שנאה הדדית חזקה מאוד . ״היא ישנה אצלי .״ אני מסתובבת ועוצמת עיניים , נושמת עמוק . אני מנסה לתפוס כל דבר חוץ מעיניו של היצור היפיפה שלי .

״כן? היא הסכימה?״

״ברור , מר וואיט .״ הוא אומר בביטחון . הוורידים של סקוט בולטים מהמצח , הוא עצבני בטירוף.

״תעשו חיים.״ קולו קשוח ומאופק , אני די בטוחה שבחיים לא ראיתי את סקוט במצב כזה. סקוט מקרב אליו את אמבר והם הולכים והקנאה מתממשת ממש בתוכי ואני מרגישה פאקניג אוויר מיותר .

״למה אמרת לו את זה ? זה היה הכרחי?״ אני אומרת בכעס.

״אבא שלך חתם על חוזה איתי .. אם תסרבי יש לי את הזכות לתבוע אותכם בכסף מוכפל , יש לכם ארבעים אלף?״ הוא מגחח.

״אבא שלי עשה מ-מה?״ קולי רועד . אני רוצה לברוח ולבכות , אבל.... אין לי לאן !

״לחזור על עצמי?״ הוא מחייך חיוך שמגעיל אותי .

״א-אני צריכה ללכת לשירותים,״ קולי רועד . אני מסתובבת במהירות ומחפשת את האזור של השירותים .

אני מגיעה לשירותים ונכנסת לתוך התא , יושבת על האסלה ופולטת אנחה מתוסכלת , ״לעזאזל .״ אני רוצה לבכות , אבל אני מאופרת ואין לי פה איפור לתקן .

״סקוט!״ זה גניחה . אני נשבעת . אני שמה כרפלקס את היד על הפה. אני המומה בטירוף . אני שומעת נשיפות ועוצמת את עיניי מנסה לספוג את הגועל . אני לא מצליחה לברוח , אני קפואה .

לוקח כמה דקות עד שהזוג יוצא . אני מחכה כמה דקות ואז יוצאת גם , אני מביטה במראה ונאנחת . זה סקוט נכון? היא אמרה סקוט כמה פעמים..

אחחחחח! אני כל-כך שונאת את החיים שלי . כל-כך.

אני יוצאת מהשירותים ופוגשת בגוף מוצק . אני באה לעקוף , אבל הוא זז לצד שלי וחוסם . ״נו מה?״ אני אומרת ומרימה את עיניי.
זה סקוט . אני מביטה בו במבט מלא שנאה .
שפתיו נפוחות והוא נראה היצור הסקסי ביותר בעולם .

״היית בשירותים עד עכשיו ?״ הוא שואל בשקט .

״לא ,שיחקתי דוקים. זוז .״ אני אומרת בכעס .

״אל תלכי איתו .״ אני מגלגלת עיניים בעצבים ועוקפת אותו וממהרת למקומי שלצד טיטוף.

טיטוף מבלה יפה עם כמה אנשים , אני שותקת ושותה כמה שיותר מהשמפניה החסרת טעם הזאת .. אני שותה במטרה אחת שהיא: להשתכר ולשכוח ממה שאני אמורה לעשות בגלל פאקניג כסף.

״בואי נלך,״ טיטוף מחייך חיוך צדדי ומוזר .

״כ..כן,״ קולי יוצא רועד . למה השמפניה לא משפיעה עליי??

״תתקרבי . הוא מסתכל .״ הוא מקרב אותי אליו ואני נגעלת יותר ויותר מעצמי . הוא אוחז בידי ולוקח אותי אחריו - לדרך הסיוט של חיי . אני כל-כך הולכת להרוג את עצמי אחרי היום הזה .