כמו בספרים

13

בראד
אני קמה בזרועות חמימות . אני פוקחת את עיניי וזזה מסקוט.
נכנסת ישר למקלחת . חושבת על מה שאמרתי לו , מה שעשיתי..
מעניין איך אבא הגיב שראה אותנו . בטח היה מאוכזב , הרי ברור .
אני מאכזבת אותו כל פעם מחדש . אבא שלי אדם טוב , הוא שורד אמיתי שאני לא יודעת איך כל הרוע הזה מגיע לאדם הטוב הזה .באמת.

אני מסיימת את המקלחת , לובשת לבנים בצבע אפור ואז לובשת את השמלת ספגטי השחורה שלי . אני מייבשת את השיער עם המגבת ומסרקת אותו ומנסה לעשות אותו בצורה יפה . אני יוצאת מהשירותים וחוזרת לחדרי אני מביטה ביצור היפיפה שלי . הוא ער . ״קמת,״ אני אומרת ומביטה בו כמה שניות .

שיערו פרוע והחליפה שלו משוחררת , אני ממש נמשכת אליו כרגע . הוא נראה היצור הכי מושך על פני האדמה .

״כן,״ קולו צרוד . גלים עוברים בכל גופי . עיניו היפות עדינות ורגועות כל כך שזה ממיס אותי . הוא בוחן את כל כולי באיטיות רבה .

״אם אתה רוצה , יש מברשת שיניים במגירה של השירותים,״ אני ממהרת לצאת שוב מהחדר . אבא שלי יושב בסלון .

״היי אבא ,״ אני מלמלת . מתיישבת לצידו .

״ישנתם ביחד .״ הוא אומר .

״כן , אני מצטערת ,״

״לא הייתי ברור בפעם הקודמת ?״ הוא מאוכזב .

״אבא , אל תנסה להרחיק אותי ממנו .״ אני אומרת בכנות , מביעה את המחשבות שלי בקול .

״אסור לי ? אני בטוח שזה מה שאמא שלך הייתה עושה ,״ עושה מה ? זה עושה לי רע !

״עושה מה?״ אני כועסת .

״עוצרת אותך מלהיות אחת הבנות שבוכות על הגבר שעזב אותן , חשבתי שאת חכמה . תתאפסי , בראד , תתאפסי .״ הוא כועס . אני קמה ממקומי בכעס ונכנסת לחדר .

סקוט עומד והחליפה שהוא לובש מרושלת וכבר לא מסודרת . פניו נוטפות מים , בגלל שעשה את האירגוני בוקר הקטנים.

״ברגע שאתה הולך מפה , אתה לא חוזר . אני לא רוצה לראות אותך אני שונאת אותך.״ אני מצביעה עליו . על הגורם לבעיות במחשבות שלי , בלב שלי . אני נכנסת מתחת לשמיכה ועוצמת את עיניי . מכריחה את עצמי לישון ולהיעלם מהמציאות .

״תפסיקי לברוח מהבעיות שלך,״ צעדיו מתקדמים אליי . אני עוצמת את עיניי יותר חזק . לישון . להיעלם .

״תתן לי לישון.״

״לא . תגידי שאת רוצה אותי , תלכי להגיד את זה לאבא שלך.״

״לא .״ אני לוחשת בכעס . הוא יוצא מהדלת בתריקה . אני שומעת צעקות . זה הקול של היצור היפיפה שלי צועק על האבא שהביא אותי בכל הקשיים שיש- לעולם .

״אתה תתרחק מהבת שלי!״ אבא שלי צורח .

״הבת שלך,״ הקול היפה הזה כועס . ״היא מה שאני רוצה , חבל חשבתי שאתה מכיר אותי יותר טוב .״ הוא מגחח בעצבים . ״הרי אתה יודע שכל מה שאני רוצה אני מקבל.״

״לא הפעם !״ אבא שלי מרים עליו את קולו .

״היא שלי , היא תהיה שלי בין אם תרצה לבין אם לא !״ הטון הגבוה של סקוט מתגנב אל קולו היפה . אני פוקחת את עיניי.
לברוח מהצרות ? איך אפשר לברוח עכשיו?

הדלת של הבית נתרקת . אבא שלי נכנס אל החדר , הוא מתחיל לבכות . ״בבקשה , בבקשה ,״ הוא מתחנן .

״אבא תפסיק .״ אני מרימה אותו ומתחילה לבכות גם .

״תתרחקי ממנו , אני אעשה הכול!״ הוא בוכה . איזה מרושעת אני.. אני כזאת .. בן אדם דוחה.

״אבא,״ אני מלטפת אותו . ״יש לך את ההבטחה שלי .״

״איך אני אדע שההבטחה הזאת אמיתית?״

״אני נשבעת , באמא .״ זה נשמע כל כך סלנגי , אבל בעיקרון אמא שלי היא משהו שאני מוכנה למות בשבילה למרות שהיא בעצמה .. לא כאן .

״בבקשה , אל תאכזבי אותי . את הבת שלי , אני אוהב אותך.״ עיניו נהיות אדומות . כמה סבל האדם הזה סוחב ? אני מהנהנת לחיוב ומנגבת את הדמעות שלו .

••••
הפרק מוקדש לגברת IVictoriaLily - כל מי שקורא את הסיפור שלי חייב לקרוא את שלה כי הוא פשוט מושלם ! באמת שאתם תתאהבו כמוני😍🥺