25

5.9K 223 73
                                    

בראד
אנחנו לא מדברים אחד עם השני כבר שבוע וקצת.
לגיטימי ? כי פשוט אנחנו גרים באותו בית.. לי אין פלאפון כי הוא מרוסק . לפני שאני וסקוט רבנו אז קיבלתי המון המון ספרים מהסוג שאני אוהבת - רומנטיקה!

אז הספרים מעבירים את הזמן .

״את קמה לאכול או מה?״ קולו קר , חסר סבלנות , כועס .

״מה?״ אני מביטה בו , הוא בחליפה בצבע כחול רויאל ונראה כל-כך חתיך. סקוט נשען על המשקוף ועל פניו יש מבט כועס .

״אני יודע ששמעת . אני שונא לחזור על עצמי.״ הוא אומר בכעס.
אני שמעתי , אבל הוא מביא לי עצבים. אני ממשיכה לקרוא בספר ומתעלמת ממנו.

״לא שמעתי , תחזור על עצמך או שתמשיך לעמוד שם.״ אני אומרת ומשחקת את עצמי קוראת בספר . הוא מתקרב ואני לא מרימה את מבטי , למרות הזרמים שעוברים בגוף שלי .

סקוט תופס את הספר שלי ומעיף אותו מהחלון . אומיגד .
הוא באמת עשה את זה ?! ״פאק!״ אני אומרת במהירות . ״אתה רציני?״

״עכשיו תעני לי .אני יודע ששמעת!״ הוא מושך בזרוע שלי באגרסיביות אליו . הוא מפחיד אותי ומזכיר לי את המגע האגרסיבי של טיטוף כלפיי.

״תזוז ממני! משוגע!״ אני מנסה להשתחרר ממנו , אבל הוא רק מהדק את האחיזה ! ״זה כואב,״ אני לוחשת ומרגישה שאני עומדת לבכות.

״רק ככה את מבינה.״ הוא לא משחרר את האחיזה .

אני נושכת את שפתיי מנסה להכאיב לעצמי כדי להתעלם מהכאב של האחיזה שלו שעל זרועי . ״תשחרר,״ אני מתייאשת מרימה את מבטי אליו באיטיות . הוא מביט בי ארוכות ולא אומר כלום ואפילו לא משחרר . ״אני לא רעבה!״ אני מנסה להשתחרר ממנו ובסוף בועטת לו באזור המין שלו . הוא עוצם את עיניו , האחיזה שלו מרפה והוא מתקפל ברפלקס .

״לעזאזל ! בת-זונה!״ הוא אומר ומפתיע אותי . הוא הרגע קילל את אמא שלי ? לא דימינתי , נכון??

״אתה קיללת את אמא שלי!״ עכשיו אני לגמרי עצבנית . אני מרגישה את הכעס זורם בדם שלי , הוא קם מהריצפה ועיניו כהות וכועסות.
״אתה קראת לאמא שלי זונה!״ אני מכה באגרופי את החזה שלו הכי חזק שיש לי . ״אני פאקניג שונאת אותך!״ אני מרימה את קולי ולא מבחינה בדמעות שלי.

איך הוא מסוגל לקרוא לאמא שלי זונה ?
אמא שלי אישה מדהימה , או לפחות הייתה .
אמא שלי הייתה אישה מדהימה , טובת לב , אדיבה , מקסימה . גאד . היא הייתה מושלמת !

״פאק,״ הוא דוחף אותי על המיטה בעצבים ויוצא מהחדר .

עכשיו אני מוצאת את עצמי בוכה מתחת לשמיכה כמו ילדה קטנה שהעליבו את אחד מבני משפחתה . את האמת זה בדיוק מה שזה .

הוא לעג לאמא שלי , לאישה שכבר לא בחיים.. לאישה ששרדה מחלה ואז שהמחלה התקיפה אותה בפעם השניה .. אז היא כבר לא - שרדה.
לאישה שעשתה טוב לכולם ואף אחד לא עשה לה טוב , חוץ מאבא שלי.
אני מקווה שהצעד בעסקה של אבא שלי וסקוט עשה לה טוב , שם למעלה .

הרי אני רוצה את הטוב בשביל אנשים שאני אוהבת ... אפילו אם זה בא על חשבוני . האושר שלהם זה האושר שלי .
מה שווה האושר שלי בלי האושר שלהם?

אני מרגישה תחושת תסכול ועייפות ונרדמת מלאת דמעות .

••••
היי אני סקרנית בטירוף לדעת בנות כמה אתן??
אתם יכולים לנסות לנחש גם את הגיל שלי?😋 ניחוש אחד , מי שמצליח אני נותנת את זה כהפתעה ומעלה 5 פרקים .
בהצלחה😜

כמו בספריםNơi câu chuyện tồn tại. Hãy khám phá bây giờ