פרק 21

3.1K 242 380
                                    


עברו שבועיים וחצי מאז שאני והארי התנשקנו, מה שאומר שעברו בערך שלושה וחצי שבועות מאז שחזרנו לדבר, כמעט חודש.
בכל הזמן הזה פשוט היינו אצלו בבית ורוב הזמן התכרבלנו או החלפנו נשיקות, לא ממש עשינו משהו מיוחד וגם עוד לא הבאתי אותו אליי הביתה, אצלו אף פעם אין אך אחד אז זה יותר נוח. בכל מקרה... אנחנו עכשיו אצלו וגם נייל פה איתנו.
בכל הזמן הזה יצא לי להכיר את נייל יותר טוב, הוא באמת בחור נחמד

"אין מצב!" נייל צעק וקטע את מחשבותיי

"כן" אמרתי והוא צחק גם

"אני לא מאמין שג' אדרסון הייתה המחנכת שלך... אני שונא את האישה הזאת" הוא אמר "לפחות אני לא צריך לסבול אותה עוד שנה" אוליי לא הזכרתי את זה קודם אבל הארי ונייל גדולים ממני בשנה, מה שאומר שהם סיימו את הבית ספר ולי נשארה רק עוד שנה עד שהסיוט הזה יגמר, יש להם הרבה מזל שהם לא צריכים לסבול את הגיהינום הזה עוד שנה... נייל סיפר לי שבקרוב הוא הולך לקולג' בקליפורניה והוא רוצה ללכת ללמוד משחק ושירה, הוא בהחלט מתאים לזה. הארי אמר שהוא כרגע לא רוצה ללכת ללמוד בקולג',לפחות לא בשנה הקרובה, הוא אמר שזה לא הכיוון שלו בחיים עכשיו ולמען האמת שזה לא ממש מפריע לי, להפך, אני שמח שהוא לא יהיה רחוק ממני

"אני הולך רגע לשירותים" הארי אמר והרים את הצלחת שלו לכיור, אני חושב שהוא מקנא כי לא ממש התייחסתי אליו בחצי שעה האחרונה, הייתי עסוק בלדבר עם נייל ואיך לומר את זה בעדינות, נייל ממש אוהב לדבר

"טוב" אמרתי ושלחתי להארי חיוך קטן, צפיתי בו עולה למעלה והרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, הוא המשיך לעלות והמשכתי לבהות בו עד שלא היה אפשר לראות אותו כבר ושמעתי את דלת השירותים נסגרת

"אז עכשיו שהוא לא פה...." נייל אמר וגרם לי לסובב את מבטי אליו "מה בדיוק קורה בין שניכם?" הוא אמר וגרם לכל פניי להיצבע באדום תוך שניות

"לא קורה בנינו כלום" אמרתי, למען האמת כן קורה אבל אני מעדיף לשמור את זה אצלי ואצל הארי בנתיים, לפחות עד שאספיק לספר לזאין וליאם, מגיע להם לדעת ראשונים

"בחייך... אתם כל היום ביחד, וגם ראיתי את המבטים שלכם אחד לשני, כאילו אחי...תשיגו חדר או משהו. בכל מקרה זה ממש לא כלום" הוא אמר ונראה נחוש בדעתו, אני מניח שהארי כבר סיפר לו הכל, אבל עדיין... אני מעדיף לא לאשר כלום

"לא קורה בנינו כלום נייל" אמרתי "אני והארי.... אני והארי..... אני והארי רק חברים טובים" אני מקווה שזה לא נראה כאילו אני משקר עכשיו, כי אני כן

"אמאמ" שמעתי כחכוך בגרון והסתובבתי אחורה, מבטי פגש את מבטו של הארי ורק התפללתי שלא שמע מה שאמרתי עכשיו, נייל התחיל לצחוק וזה לא יכל להיות מביך יותר עכשיו, בבקשה שהוא לא שמע את זה!

"יכולת להגיד לי שהוא עומד מאחוריי!" לחשתי צעקתי לנייל והצחוק שלו רק התגבר

"מה זה משנה עם הוא שמע? הרי אתם רק חברים לא?" נייל אמר וטפח על כפתי לפני שעקף אותי והלך לשבת בסלון

SHIT, maybe I missed youWhere stories live. Discover now