SHIT, maybe I missed you

פרק 65

״האז...״ שמעתי את קולו המתוק של לואי קורא לי בלחש ״הארי קום...״ הרגשתי שנתן נשיקה ללחי שלי, התחלתי לפתוח את עיניי ומבטי פגש במבטו המוטרד של לואי

״מה קרה?״ שאלתי בקול צרוד, עוד חצי רדום ומנסה לפקס את עצמי

״א...אני...״ לואי אמר ונראה שהוא מובך ממה שרצה לומר. הסתכלתי לעבר החלון, רואה שעדיין חשוך בחוץ, כנראה אמצע הלילה. מה קרה שהוא מאיר אותי עכשיו?

״הכל בסדר?״ שאלתי וליטפתי בעדינות את הלחי שלו בעזרת כרית אגודלי, לעזעזל הוא כל כך יפה....

״כואב לי...״ הוא לחש והשפיל את מבטו

״כואב לך?״ שאלתי, לא הבנתי למה הוא התכוון

״הארי... כואב לי״ הוא אמר בקול קצת יותר ברור ופתאום הבנתי למה הוא מתכוון, הישבן כואב לו...

״אתה צריך ללכת להתקלח עם מים חמים, זה יעזור״ אמרתי, הוא הנהן ונישק נשיקה מהירה לשפתיי לפני שהתיישב באיטיות על המיטה, מכווץ את פניו בכאב. לא יכולתי שלא לחשוב על כך שאני זה שגרמתי לו לכאב הזה, יכול להיות שקצת הגזמתי... ברור שהגזמתי לעזעזל! הוא לא רגיל לזה ואני גרמתי לכך שיכאב לו עכשיו!
קמתי מהמיטה ולבשתי עליי את אחד מהבוקסרים שהיו זרוקים על הרצפה. הלכתי לכיוון חדר האמבטיה, פותח את הדלת ונשען על המשקוף בשקט. לואי היה כבר בתוך המקלחת וכאשר שם לב לנוכחותי הסתובב אליי וחייך חיוך קטן

״מצטער״ אמרתי, הרגשתי שזה הדבר היחיד שיכולתי לומר באותו רגע

״זה בסדר״ הוא אמר בחיוך קטן ״זה כבר יותר טוב...״ ידעתי שהוא משקר לי כדי שלא ארגיש רע עם עצמי ״תחכה לי במיטה אוקיי? אני כבר בא״ הוא ביקש, הנהנתי וסגרתי את הדלת, נותן לו כמה דקות לעצמו.

אחרי כמה דקות שמעתי את דלת המקלחת נפתחת ולואי הופיע בדלת החדר שמגבת כרוכה סביב אגנו, הוא חייך אלי וניגש למגירה בארון, מוציא ממנה בוקסר נקי. הוא הסתובב עם גבו אליי והפיל את המגבת על הרצפה, לובש במהירות את הבוקסר עליו ומתקדם בחזרה אליי

״אך אתה?״ שאלתי וקירבתי אותי אליי, הוא הניח את ראשו על חזי ונישק נשיקה קטנה שגרמה ללבי לדפוק כל כך מהר

״הרבה יותר טוב״ אמר וטון קולו נשמע יותר שליו ממקודם, שמחתי שזה עזר לו

״יש לך ריח טוב״ אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה של ריחו

״הרגע התקלחתי...״ הוא צחק צחוק קטן שגרם לי לחייך ״אני רוצה לחזור לישון, אני עייף״ הוא אמר ופיהק, עוצם את עיניי ומתכרבל לתוכי

״תישן״ לחשתי לו, ליטפתי בעדינות את שיערו והרכנתי נשיקה ללחי שלו

״אתה לא חוזר לישון?״ הוא שאל ופיהק שוב, העייפות נראית על פניו בצורה ברורה