SHIT, maybe I missed you

פרק 34

~נקודת מבט הארי~

פתחתי את עיניי באיטיות, רואה שלואי עדיין שקוע בשינה עמוקה, לא אפריע לו, מגיע לו לישון כמו שצריך.
קירבתי אותו אליי ועטפתי אותו בין זרועותיי, הוא התכרבל לגופי וגרם לחיוך לעלות לפניי, נישקתי את הלחי שלו בעדינות כדי לא להעיר אותו והנחתי את ידי על מותנו מבעד לחולצה שלבש.
אני רוצה היום ללכת לעשות קעקוע ואני רוצה שהוא יבוא איתי, אוליי הוא לא יזכור את המשמעות של המילה שאני הולך לחרוט על גופי אבל זה בסדר כי יש לה המון משמעות בשבילי.... אני הולך לקעקע Hi על היד, זה קעקוע שרציתי הרבה זמן ויותר מזה, זו המילה הראשונה שהוא אי פעם אמר לי. אני יודע שיש אנשים שיאמרו שזה מטופש לקעקע את זה ושאם פתאום נפסיק לדבר אתחרט על כל שקיעקעתי את זה לנצח אבל... בשבילי זה משמעותי וגם אם נפסיק לדבר, מה שלא הולך לקרות, אני רוצה שישאר בי הזיכרון של איך הוא גרם לי להרגיש, אני רוצה לזכור אותו לנצח. את החיוך היפה שלו, את העיניים הכחולות, את זה שהלב שלי פועם מהר בכל מגע הכי קטן בינינו, את השיער הרך, את הגוף הקטן שלו, את זה שאני אוהב אותו.
התחלתי ללטף את גבו בעדינות וכאשר הפסקתי הוא התקרב אליי אפילו יותר ושם את רגלו על שלי

״ממממממ״ הוא השמיע קול לא מרוצה, מתוק ועייף, צחקתי והתחלתי ללטף שוב את גבו, הוא חייך חיוך קטן ועיניו עדיין סגורות, לעזעזל הוא כל כך יפה.... פחדתי מזה כל כך, פחדתי ליפול בשבילו, פחדתי להתאהב, פחדתי לאכזב אותו שוב.
הוא הניח את ראשו על החזה שלי ופקח לאט לאט את עיניו, מביט בי ושולח חיוך קטן, המשכתי להסתכל על פניו היפות, הוא בהה בי ואני בהיתי בו, היה שקט וזה היה שקט טוב, לא מביך, כזה שכל מה שאתה רוצה לומר נאמר גם בלי מילים. הוא התקרב עם פניו לשלי ושיפשף את אפו עם שלי, עוצם את עיניו ונשאר כל כך קרוב אליי, יכלתי להרגיש את נשימותיו הרכות על שפתיי וכל מה שרציתי היה לנשק אותו עכשיו

״תנשק אותי״ לחשתי, הוא שיפשף את שפתיו בשלי ובלי לחשוב פעמיים תקפתי את שפתיו באהבה, נישקתי אותו בכל כך הרבה רצון, הוא נישק אותי בחזרה וגרם לגופי להרגיש חלש, החלקתי את לשוני על שפתו התחתונה והוא פתח את פיו, קשרתי את לשונו בשלי ועטפתי אותו בין ידיי. הוא התנתק ממני ועדיין נשאר קרוב, עדיין הרגשתי את נשימותיו על שפתיי ומיהרתי לנשק עוד נשיקה מהירה ורכה על שפתיו. הוא חייך והחזיר את ראשו לחזי, ליטפתי את שיערו והבטתי בו, שוכב על חזי עם עיניים עצומות וכל כך רגוע

״לאיפה רצית שנלך היום?״ הוא שאל בשקט ולא הזיז את ראשו או פתח את עיניו, רק שילב את אצבעותינו ביחד וקירב אותם לחזה שלו

״למקום שרציתי ללכת אליו הרבה זמן״ אמרתי והמשכתי ללטף את ראשו, אני משתגע ממנו....

״אוקיי״ הוא אמר
למען האמת זה די הרגיש לי שהוא קם די באשמתי ושהוא עדיין עייף כי אתמול הלכנו לישון מאוחר. הוא פחד אתמול כל כך, ראו את הפחד משתקף בעיניו, שראיתי אותו רועד, מכווץ בעצמו ועם מבט מפוחד לא היה אכפת לי מכלום, רק רציתי שוב לעטוף אותו בין זרועותיי ולתת לו להרגיש בטוח, אני יודע שזה עבד כי הוא נרדם כל כך מהר ואם לא שיחת הטלפון המציקה שקיבלתי אתמול מתום אני בטוח שגם אני הייתי נרדם מהר כמוהו. קל לי יותר להירדם לידו, הוא מרגיע אותי ונותן לי תחושה שאני לא אעשה כלום בשביל לפגוע בו, הוא הכל.