~נק׳ מבט לואי~
״אני לא מאמין שעשית את זה!״ צחקתי בטון משועשע. הארוחת ערב הזאת הרבה יותר טובה ממה שחשבתי שתהייה, המשפחה של הארי דאגה לא להחסיר אף מידע מביך שיש להם עליו וזה פשוט כל כך מצחיק!
״הייתי בן שבע לעזעזל!״ הוא התעצבן, זה כל כך טוב שאחרי כל הפעמים שהוא מביך אותי יש לי סוף סוף איך להביך אותו
״זה לא משנה! לקרוא למורה שלך שמנה זה לא בסדר הארי!״ אן ג׳מה ורובין התחילו לצחוק, אני חושב שהם מחבבים אותי
״תשתוק לואי...״ הוא מלמל ונראה עצבני, הנחתי את ידי על הירך שלו וחייכתי אליו. מבטו נרגע והוא שלח אליי חצי חיוך
״אז לואי... ספר לנו על עצמך״ אן ביקשה, היא כל כך דומה להארי.... הפנים, הדיבור... הכל פשוט מזכיר אותו. אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את הגנים האלה....
״אמא תפסיקי להביך אותו״ הארי נדחף לשיחה לפני שיכלתי לומר משהו
״זה בסדר הארי...״ אמרתי בחיוך ״אין הרבה מה לספר עליי חוץ מזה שאני בשנה האחרונה ללימודים״ אמרתי, אני לא בן אדם מעניין... רוב החיים שלי הם סביב הארי...
״מה עם המשפחה? איך הם מרגישים? לא דיברתי עם אמא הרבה זמן״ היא שאלה בנימוס, אלוהים היא כל כך נחמדה!
״אמא והבנות בסדר גמור, תודה ששאלת״ עניתי בחיוך, כל כך השתדלתי לא לעשות פאדיחות בארוחה הזאת. חשוב לי שהם יחשבו שאני טוב בשביל הארי, אני רוצה שהם יאהבו אותי...
״מה עם אבא?״ אן שאלה והרגשתי את הלב שלי צונח, לא ראיתי ולא דיברתי עם אבא שלי כבר כמעט ארבע שנים...
״אמא״ הארי אמר בקול עצבני ושלח לה מבט כועס
״או נכון... מצטערת מתוק שכחתי לרגע״ אן אמרה בטון מתנצל, שיחררתי את ידי מירכיו של הארי אך הוא מיהר לתפוס בידי ולשלב בין אצבעותינו
״זה בסדר...״ אמרתי שראשי מושפל, לא דיברתי על אבא שלי כל כך הרבה זמן שלפעמים זה מרגיש כאילו הוא בכלל לא קיים... שמישהו מזכיר אותו זה כואב.... הוא עזב אותנו לבד בגלל שהוא לא הסכים למשיכה המינית שלי. הוא פשוט עזב יום אחד ומאז לא שמענו ממנו מילה, אני יודע שאני אמור לשנוא אותו על כך אבל אני פשוט לא יכול.... הוא אבא שלי.
~~~~~
״ביי אמא, ביי רובין״ הארי קרא ומשך אותי מידי אחריו, משהו אומר לי שהוא לא ממש נהנה...
״ביי אן!״ אמרתי והשתחררתי מידו של הארי, מחבק אותה חיבוק צדדי קצר
״ביי לואי! היה נחמד לפגוש אותך סוף סוף״ אן אמרה בחיוך, החיוך לא יורד לאישה הזאת מהפנים!
״לואי בוא כבר!״ הארי צעק מהדלת, אלוהים הארי תרגע כבר....
״אני בא, אני בא!״ ג׳מה ורובין נופפו לי לשלום ומיהרתי ללכת לכיוונו של הארי שחיכה לי ליד הדלת, הוא הניח את ידו באגני וליווה אותי מחוץ לבית. ברגע שיצאנו הוא נשם נשימה עמוקה ועצם את עיניו בייאוש
YOU ARE READING
SHIT, maybe I missed you
Fanfiction𝕊ℍ𝕀𝕋,𝕞𝕒𝕪𝕓𝕖 𝕀 𝕞𝕚𝕤𝕤𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦? °°°°°°° -הושלם! -מכיל תכנים מיניים הקריאה על אחריותכם! -עונה שנייה בפרופיל שלי! •••••• גם אני מכיר את התחושה שאתה מרגיש כאשר בן אדם מחליט לקחת את הלב שלכם ולמחוץ אותו בין האצבעות שלו, בלי להסס, בלי לחשוב מ...
