SHIT, maybe I missed you

פרק 60

~נק׳ מבט לואי~

עברו שלושה ימים מאז שראיתי את הארי בפעם האחרונה, זה כואב, זה כואב לי להיות בלעדיו.... קשה לי ללכת לישון שהוא לא לידי ושאני קם אני מחפש אותו במיטה מההרגל, כמובן שאני לא מוצא ואז אני מתחיל לבכות. ההחלטה להיפרד ממנו הייתה ההחלטה הכי קשה שעשיתי בחיים שלי, אני אוהב אותו כל כך אבל אני פשוט לא מסוגל להביט לו בעיניים. הוא נישק גבר שהוא לא אני....
עוד לא חזרנו ללמוד, המנהל הודיע שכנראה נחזור שבוע הבא, לא היה לי אכפת... אני צריך קצת שקט מהכל, להיות קצת לבד, רק עם עצמי. אני צריך לחשוב איך מתקדמים מפה, אני לא רוצה להיפרד לגמרי מהארי, אני רוצה להקשיב למה שיש לו לומר, אני פשוט צריך עוד קצת זמן...
הדלת של החדר שלי נפתחה ולוטי נכנסה, הילדה הזאת פשוט יודעת מתי אני צריך אותה

״היי לואי״ היא אמרה בחיוך והתיישבה לידי על המיטה

״היי לוטי״ אמרתי וניסיתי להישמע כמה שפחות מבואס

״מה קרה עכשיו בעולם הארי?״ היא שאלה וצחקה, היא פשוט מכירה אותי טוב מדי...

״אנחנו בהפסקה-

מה?!״ היא צרחה, נראית עצבנית ״איך הוא העיז להיפרד ממך?!״ צחקתי על התגובה שלה והנדתי בראשי

״אני זה שנפרדתי ממנו״ מבטה השתנה למבולבל

״למה עשית את זה?״ שאלה בהתעניינות

״כי הוא התנשק את מייקל-

מה?! אני אהרוג אותו ואת מייקל!״ היא צרחה ״ואני אפילו לא יודע מי זה!״ הצחיק אותי איך שהיא מגיבה, היא תמיד הייתה מגיבה בצורה מוגזמת לדברים שסיפרתי לה

״זה האקס שלו״ אמרתי ופתאום הרגשתי את הצביטה בלב

״האקס של הארי?״ היא שאלה, הנהנתי והרגשתי בשנייה איך מצב הרוח שלי משתנה שוב לעצוב ״למה הוא נישק אותו?״ היא שאלה בעדינות, מנסה לא לפגוע בנקודה אישית

״אני לא יודע״ אמרתי במשיכת כתפיים

״ומה הארי אמר על זה?״ היא שאלה

״הארי אמר שזה לא מה שאני חושב אבל לא נתתי לו להסביר, פשוט הלכתי משם״ היא נראתה מזועזעת והנידה בראשה בחוסר אמון

״תן לי להבין... האקס של הארי נישק אותו ובמקום לתת להארי להסביר מה קרה אתה פשוט נפרדת ממנו? אתה דפוק או מה?!״ התעצבנתי על זה שהיא קוראת לי דפוק, אין לה מושג איך זה מרגיש לגלות שחבר שלך בגד בך עם האקס שלו

״לוטי נמאס לי להיפגע ממנו כל הזמן! הוא כל הזמן פוגע בי ומבקש סליחה, נמאס לי! אני לא בובה שלו וגם לי יש רגשות! זה פגע בי ואני לא יכול אפילו להסתכל עליו!״ צעקתי, היא חייכה חיוך קטן שגרם לי להיות מבולבל, למה היא מחייכת

״לואי... הארי אוהב אותך... ואתה אוהב אותו. אלוהים לואי... אתם שכבתם! אני יודעת שזה קשה לראות את מי שאתה אוהב מתנשק עם מישהו אחר, הרגשתי בדיוק ככה שאני וג׳ון נפרדנו לכמה זמן, הוא התחיל לצאת עם מישהי והם היו מתנשקים כל הזמן... יום אחד פשוט נמאס לי והלכתי וסיפרתי לו כל מה שאני מרגישה, הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותה בכלל ושהוא היה איתה רק בשביל שאקנא״ אני זוכר שלוטי הייתה מגיעה הביתה בוכה ומספרת לי שג׳ון, חבר שלה עכשיו שבאותו זמן הם היו פרודים, מתנשק עם מישהי אחרת, כאב לי לראות אותה ככה... ״אני לא אומרת שתרוץ אליו עכשיו ותתחיל לנשק אותו אבל תנסה להבין את הצד שלו, אוליי יש דברים שאתה לא יודע? אוליי מייקל הוא זה שנישק אותו והארי בכלל לא רצה? תנסה לדבר איתו, אל תזרוק את מה שיש לכם לפח, אתה אוהב אותו לואי, מאוד. כולם יכולים לראות את זה״ חייכתי חיוך קטן והשפלתי את מבטי, היא צודקת... ״ושאני בכלל לא אתחיל לדבר על הארי... ראית איך הוא מסתכל עלייך לו? הוא מסתכל עלייך כאילו אתה זהב, כל פעם שאתה מביט בו העיניים שלו נוצצות, שאתה צוחק יש לו חיוך אידיוטי וענקי, הוא מת עלייך ואני בטוחה שהוא אוכל את עצמו עכשיו בגלל שאתה לא מדבר איתו״ חשבתי על האם הארי מרגיש אותו דבר כמוני? גם הוא מתגעגע אליי? ללישון צמוד אליי? לחבק ולנשק אותי? סתם לשבת מכורבלים ולא לומר כלום?

״תודה לוטי״ אמרתי וחיבקתי אותה, הילדה הזאת יודעת לעזור לסדר את הדברים במוח בצורה הרבה יותר טובה, להכניס לפרופורציות כמה מהדברים...

״בכיף לו...״ היא חייכה ״ועכשיו אם תסלח לי אני צריכה צריכה ללכת ללולה, אתה נשאר לשמור על התאומות״ בלי שיכלתי להגיב היא מיהרה לצאת מהחדר שלי

״לוטי אני אהרוג אותך!״ צעקתי ושחררתי נשימה עצבנית

״ביי לואי!״ היא צעקה מלמטה ושמעתי את הדלת נסגרת, לא עברו אפילו כמה שניות עד שפיבי ודייזי קפצו על המיטה שלי

״לולו!״ הם צרחו ביחד, אלוהים זה הולך להיות יום ארוך...

~~~~~

השעה כבר תישע וחצי והגיע הזמן של התאומות ללכת לישון, אני מודה לאלוהים שהרגע הזה הגיע.... אם לומר את האמת, למרות שהתאומות יכולות להיות ממש מציקות לפעמים... היה לי כיף היום, זה עזר לי לנתק את המחשבות שלי הארי והתעסקתי יותר בעצמי מאשר בו. אני מתגעגע אליו, יותר מדי, אני רוצה נשיקה. וחיבוק. ושהוא יהיה לידי וילטף את השיער שלי עד שאני נרדם בין זרועותיו הענקיות. אני רוצה לשמוע את הלב שלו פועם ולהירגע, אני רוצה לשחק עם השיער הארוך שלו ולנשק לו את כל הפנים היפות שלו

״לואי אתה מקשיב?!״ פיזי צרחה עליי, גורמת לי לנתק את המחשבות שלי, הנהנתי וניסיתי להקשיב לחפירות שלה. אלוהים כמה ילדה בת אחת עשרה יכולה לדבר?! ועל מה?!

״על מה אתה חושב?״ דייזי שאלה והתיישבה במיטתה

״על הארי״ נפלט לי, הנחתי את ידי על הפה ומיד התחרטתי

״חבר שלך?״ פיזי שאלה, אני כבר לא יודע אם הוא חבר שלי...

״כן״ עניתי, הוא חבר שלי, למרות שהוא חתיכת מניאק רציני, הוא עדיין חבר שלי

״למה אתה חושב עליו?״ דייזי שאלה

״זה מסובך...״ לא התכוונתי לערב ילדות בנות אחת עשרה בריב שלי ושלו... הם חטטניות ואם אספר להן הן ירוצו לספר לכל החברות שלהן. זה מה שחסר לי.... שילדות בנות אחת עשרה שאני לא מכיר יתחילו לשאול אותי שאלות על המערכת יחסים שלי שאני בכלל לא בטוח שעדיין קיימת

״אתה אוהב אותו לולו?״ פיזי שאלה, הנהנתי, בלי ספק בכלל

״מספיק לדבר עליי ועל הארי, הגיע הזמן שתלכו לישון״ הן צחקו ונכנסו למיטה, מתכסות בשמיכות הגדולות ונרדמות במהרה. לפעמים הייתי רוצה לחזור לגיל שלהן שהדאגות היחידות שהיו לי הן האם אני אספיק להגיע לאימון כדורגל שלי או לא.
ירדתי למטה והתיישבתי על הספה, משחרר נשימה. הסתובבתי אחורה כאשר שמעתי צעדים מאחוריי, פיבי רצה אליי וחיבקה אותי

״לולו אני לא יודעת מה קרה אם הארי אבל אני מבטיחה שהכל יהיה בסדר״ היא אמרה בחיוך, נאנחתי וחיבקתי אותה בחזרה

״תודה פיבי״ אמרתי ״עכשיו לכי לישון קטנה״ ליטפתי את השיער הרך שלה והיא חיבקה אותי חזק לפני שהנהנה ורצה בחזרה לחדר שלה. הילדה הזאת אופטימית והיא גרמה לי להרגיש קצת יותר טוב... אני מקווה שהיא צודקת ושהכל הולך להיות בסדר...