פרק 77

2.2K 177 728
                                    

~נק׳ מבט לואי~

סגרתי את דלת ביתו של הארי ולא הצלחתי להפסיק את החיוך שעל פני, מחר זה קורה...

התחלתי להתקדם לכיוון הבית שלי והשתדלתי ללכת כמה שיותר מהר, אני רק רוצה להתקלח וללכת לישון כבר... זה היה יום מעייף ועשינו הרבה דברים ככה שאני מותש, מחר גם הולך להיות יום ארוך ולכן אני רוצה להגיע כמה שיותר מהר לבית כדי להספיק לישון כמו שצריך, מה שיהיה קצת קשה שהארי לא ישן לידי. אני חושב שכבר התרגלתי לכך שהוא נמצא לידי כל היום, אני אוהב את הנוכחות שלו...

המשכתי ללכת לכיון הבית, ממשיך ללכת הכי מהר שאני יכול. כאשר הגעתי לפנייה האחרונה שמובילה ישר לביתי ראיתי צל של מישהו מוכר עומד במרחק כמה צעדים ממני אך לא הצלחתי לזהות מי זה עקב החשכה ששררה בחוץ. החלטתי שפשוט אעבור אותו במהירות ולא אייחס יותר מדי חשיבות לדבר, התחלתי ללכת מעט מהר יותר וכאשר עברתי לידו הסטתי את מבטי לצד השני, הלוואי שהארי היה פה עכשיו... כאשר עברתי את אותו הבן אדם הרגשתי יד תופסת את הזרוע שלי, לקחתי נשימה עמוקה והשתדלתי שלא להיכנס לפאניקה, אולי זה מישהו שאני מכיר? הסתובבתי והעלתי את מבטי לפניו של אותו הבן אדם, הרגשתי את העצבים מחלחלים בגופי ומיהרתי לנתק את האחיזה שלו בידי

"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי, לא הספיק לו שהעפנו אותו מהבית?

"אני רוצה לדבר איתך" הוא אמר ונראה שמנסה להישאר מאופק

"חבל, כי אני לא רוצה לדבר איתך" אמרתי בזלזול, נמאס לי ממנו ואין לי כוח להיות עצבני עכשיו

"אני אבא של-

תחסוך ממני את הבולשיט הזה" קטעתי אותו, אני חושב שכבר הסברתי לו שהוא הפסיק להיות אבא שלי מהרגע שהוא יצא מהדלת באותו יום

"אתה לא חייב לדבר, רק תקשיב" הוא ביקש, מצד אחד לא רציתי להקשיב למה שיש לו לומר אבל מצד שני רציתי כבר שזה יגמר, אם לתת לו לדבר שתי דקות ואז לא לשמוע ממנו יותר אף פעם ייתן לי להגיע הביתה, אני מוכן לזה

"דבר, יש לך בדיוק חמש דקות" אמרתי, הוא הנהן והמשיך להסתכל עליי במבט בוחן אך התעלמתי, הדעה שלו לא מעניינת אותי

"תראה אותך..." הוא מלמל בטון לא מובן "אתה יוצא עם גבר" לא הצלחתי לזהות אם הוא שואל או אומר

"כן" אמרתי, אני לא מתבייש בזה, הארי הוא אהבת חיי. הוא הסתכל לתוך עיניי ויכולתי לראות את המבט המאוכזב בפניו

"זה לא בסדר" הוא אמר, גלגלתי את עיניי וגיכחתי, אין מצב שהוא מטיף לי מוסר עכשיו...

"זה דווקא כן" אמרתי, רואה את מבטו הופך למעט עצבני יותר אך הוא עדיין שומר על עצמו מאופק

"למה?" הוא שאל, לא הבנתי למה הוא מתכוון, מה זאת אומרת למה?

"מה למה?"  שאלתי. בכנות... השיחה הזאת נמשכת פחות מחצי דקה וכבר נמאס לי

SHIT, maybe I missed youWhere stories live. Discover now