פרק 74

2.5K 199 100
                                    

"איפה לשים את זה?" הארי שאל והרים תמונה שלי ושל לוטי משהיינו צעירים יותר

"תפתח ארגז חדש של דברים שבירים" אמרתי, הוא הנהן ולקח ארגז ריק, תופס לורד שחור שהיה מונח על המיטה שלי ורושם על הארגז בגדול- שביר

"ממתי התמונה הזאת?" הוא שאל, מביט בתמונה ובוחן אותה בחיוך

"מלפני כמה שנים..." זכרתי בדיוק מתי התמונה הזאת צולמה, היום הראשון שלי בכיתה ט', זה היה יום נוראי... למען האמת אני לא ממש אוהב את התמונה הזאת כי היא מזכירה לי את אותו יום אבל לוטי אוהבת אותה אז הבטחתי לה שאשאיר אותה מונחת על השידה

"אתה נראה כל כך צעיר פה" הוא אמר בגיחוך ומיד לאחר מכן הכניס אותה לתוך הארגז

"הייתי מכוער שם, תפסיק לדבר עלייה" אמרתי, הוא צחק ושמעתי צעדים מאחוריי. הוא כרך את ידיו סביב מותניי וסיבב אותי אליו, הוא ליטף את הלחי שלי ברכות ונישק את שפתיי בעדינות

"על מה זה היה?" שאלתי בחיוך קטן, מעט מבולבל

"אתה אף פעם לא היית מכוער, אתה הבן אדם הכי יפה שראיתי ושלא תעז לומר את זה יותר בחיים" גלגלתי את עיניי וגיחכתי, מנשק שוב את שפתיו נשיקה מהירה ומסתובב חזרה לארון שנותרו בו רק עוד כמה דברים. אנחנו מתקדמים בקצב טוב, ארזנו כבר יותר מחצי מהדברים אז לא נשאר עוד הרבה

"זהו?" הוא שאל בטון מאוכזב ועדיין החזיק במותניי "הנשיקה הזאת זה מה שאני מקבל על המחמאה שנתתי לך?" הסתובבתי אליו ונישקתי שוב את שפתיו, הפעם לאורך זמן רב יותר, הוא חייך והביט לתוך עיניי "זה טוב יותר...." הוא מלמל, הנדתי בראשי בחוסר אמון ועל פניי היה חיוך טיפשי

"אתה מפריע לי" אמרתי והסתובבתי חזרה לארון, הוא צחק וחזר לארוז את הדברים שעל השידה שלי

"אתה יודע..." הוא אמר וגרם לי להסתובב אליו "אני חושב שהתמונה הזאת היא מהיום שראיתי אותך בפעם הראשונה" צמצמתי את גבותיי וחייכתי חצי חיוך

"איך אתה יודע את זה?" שאלתי, היא השפיל את ראשו וצחק

"הסווצארט שאתה לובש פה... הוא שלי" הרגשתי את הלחיים שלי מתלקחות וחייכתי כמו דביל

"אין מצב..." מלמלתי, אני זוכר שבאותו יום נשפכו עליי מים, הרבה מים... הייתי צריך להחליף חולצה בגלל שהיה קר והמורה לא רצתה שאהפוך להיות חולה, אני זוכר שהיא אמרה לי לחכות בתוך הכיתה ואחרי כמה זמן פשוט צצה עם סווצארט יבש

"מורה שמלמדת את השכבה הצעירה יותר הסתובבה בכל הבית ספר וחיפשה מישהו שיהיה מוכן להביא לה סווצארט, היא הלכה לכיתות הגבוהות יותר כי בשכבה שלך אף אחד לא הסכים להביא לה" הוא התיישב על המיטה ונראה חושב, אלוהים הוא כל כך לוהט עם המבט הזה.... "שראיתי שאף אחד לא מביא לה הסכמתי לתת לה את שלי" חייכתי והתקדמתי אליו מתיישב על ברכיו וכורך את ידי סביב צווארו "באחת ההפסקות ראיתי אותך מסתובב עם ליאם וזאין בחוץ ונראית כל כך מתוק כך" הוא הניח את ידיו על הלחי שלי והסיט חתיכת שיער מפני, חייכתי והשפלתי את ראשי "כל היום לא הצלחתי להוציא אותך מהראש שלי והחלטתי שאני צריך לדבר איתך, יום אחרי זה כבר אזרתי אומץ ודיברתי איתך ומשם הכל היסטוריה..."

SHIT, maybe I missed youWhere stories live. Discover now