SHIT, maybe I missed you

פרק 80

פתחתי את עיניי, מסתנוור מהשמש ומבין שהגיע הבוקר. איחלתי שהרגע הזה לא יגיע אף פעם, אני לא מאמין שאני באמת הולך לעשות את זה.... שחררתי נשימה וקמתי מהמיטה בחוסר רצון, גורר את רגליי לתוך חדר האמבטיה ומרגיש כמו מת, אני באמת הולך להיפרד ממנו? נכנסתי לתוך המקלחת, נותן לזרם המים לשטוף אותי ולמחשבות להציף את מוחי. אני הולך לשבור לו את הלב, אני הולך לשבור לעצמי את הלב, אני הולך לשבור את עצמי, את שנינו. אני שונא את אבא שלי, למה הוא חזר?! למה הוא היה צריך לחזור?! אני שונא אותו!
הארי חושב שאני אמור להגיע אליו עם הארגזים אבל האמת שאני לוקח רק את הטלפון, אם אני הולך להיפרד ממנו אני לא צריך את הארגזים איתי. הרגשתי גוש של דמעות עומד בגרוני ולא עצרתי אותו מלצאת, איך אני הולך לחיות בלעדיו? אני אוהב אותו כל כך...
סגרתי את זרם המים ועטפתי סביב מותני מגבת, מתקדם למראה ונשען על השיש. עצמתי את עיניי ושחררתי נשימה, מיד לאחר מכן הרמתי את מבטי והסתכלתי במראה, רואה שהעיניים שלי נפוחות ואדומות מבכי. איך אני אמור לעמוד מול האהבה של החיים שלי ולומר לו שאני נפרד ממנו בגלל האבא המזדיין שלי?! אני לא מאמין שאני עושה את זה... זה לא מגיע לו... אני עושה את זה רק בשביל המשפחה שלי, רק בשביל שהאחיות הקטנות שלי לא יצטרכו יותר להגיד שהן גדלות בלי אבא.
יצאתי מחדר המקלחת ולבשתי על עצמי סווצארט וטרנינג, קר בחוץ עכשיו ואני גם די בטוח שיורד גשם... לקחתי את הטלפון שלי וירדתי למטה, הבית ריק תמיד בשעות האלה... אמא בטח לקחה את התאומות איתה לעבודה ולוטי בטח אצל חבר שלה. לא סיפרתי לאף אחד שזה מה שאני הולך לעשות כי ידעתי שהם יעצרו אותו, אני לא צריך על הראש שלי גם את ההטפות מוסר מהמשפחה שלי, אני יודע מה אני עושה. אני חייב לעשות את זה, לטובת כל המשפחה.

~~~~~

עמדתי מול דלת ביתו של הארי, מרגיש קפוא, לא יודע להבדיל אם זה בגלל הקור או בגלל שאני פשוט לא מסוגל להביט לו בעיניים. לקחתי נשימה עמוקה מהאוויר הקר ורק הזכרתי לעצמי בכל רגע שזה לא הזמן לתת לאגו שלי להשתלט עליי עכשיו, אני צריך לעשות את זה. דפקתי על הדלת שלוש פעמים והשפלתי את מבטי, הדלת נפתחה וראיתי את רגליו היחפות של הארי. הרמתי את מבטי וראיתי את החיוך היפה שמרוח על פניו, הוא כל כך סקסי ויפה... והוא עדיין בטוח שאני עובר לפה... אין לו מושג מה הולך לקרות בעוד כמה דקות...

״היי״ הוא אמר בחיוך ופינה לי את הכניסה, לא אמרתי כלום ורק נכנסתי, לא יכולתי לדבר, הרגשתי חנוק. הסתובבתי חזרה להארי והוא התקרב אליי ואחז במותניי עם חיוך ענק, שיפסיק לחייך כי זה רק עושה את זה יותר קשה. הוא רכן אליי וידעתי שהוא רוצה לנשק אותי, ידעתי שזה יהיה אנוכי מצידי לנשק אותו ושנייה אחר כך להיפרד ממנו אבל הייתי חייב, אני חייב לחוש את שפתיו פעם אחרונה כנגד שלי. הוא חיבר את שפתינו לנשיקה רכה, אחזקתי בפניו וקירבתי אותו אליי, מרגיש את הבטן שלי מתהפכת ושומע גיחוך נפלט ממנו. לא התכוונתי לגחך גם, אין בזה שום דבר מצחיק וכל הסיטואציה הזאת קשה מידי בשבילי. התנתקנו ונשארתי קרוב, המצח שלו על שלי ויכולתי להרגיש את הנשימות שלו על שפתיי, אלוהים למה אני חייב לעשות את זה? חיבקתי את גופו הכי צמוד אליי שיכולתי והרגשתי את ידיו עוטפות את גופי, דמעה זלגה מעניי ומשכתי באפי. הוא הרים את מבטי והסתכל עליי בדאגה, מנגב את הדמעה וממשיך להסתכל עמוק לתוך עיניי