פרק 23

1.1K 79 112
                                    

״לואי אתה מוכן? אני מחכות לך באוטו ואל תשכח את הנאום שלך״  פיזי צעקה לי ולקחתי מהר את הדף מהשולחן, סידרתי את החליפה שלי והתקדמתי אל האוטו.הגענו לבית הקברות וסבתא חיכתה לנו בחוץ, היא אחזה בידים של דייזי ופיבי ונשקה לכולנו. נכנסנו לבית  הקברות והסתכלו עלינו חברים של אמא, המשפחה המורחבת ועוד אנשים שאנחנו אפילו לא מכירים, התקדמנו עוד טיפה והתמקמנו ליד המשפחה, ראיתי את הארי משם עושה לי שלום עם היד ונופפתי לו בחזרה.


הגיע הזמן שלי לנאום עכשיו. רק אני לבד מול כל האנשים האלה.

הרמתי את ראשי כדי להסתכל על כל האנשים, כולם היו עם פרצוף מרחם ועצוב, נשמתי עמוק והחלתי לקרוא.

"אמא. אמא שלי. תמיד היית שם בשבילי אפילו שלא הייתי צריך, לפעמים הייתי מתעצבן עלייך אבל אני יודע וידעתי תמיד שהכוונות שלך היו רק טובות.
כל דבר שהייתי צריך הייתי פונה אלייך והיית עוזרת לי, אפילו שהיה לך קשה, תמיד ניסית להיראות כל כך חיובית.
אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על הכל. על כל הזמן שהקדשת לי וכל העצות שנתת לי. בלעדייך לא הייתי פה, בלעדייך לא הייתי זוכה לחוות דברים שאנשים רק חולמים עליהם.
אני זוכר שהבטחתי לך שאני לא אוריד את מבטי אף פעם, ואני מבטיח לך עכשיו שוב.אני מתגעגע אלייך ואף פעם לא אשכח אותך.
תמיד תמכת בי ועודדת אותי, אפילו שלא באמת הייתה סיבה.
תודה על כל החוויות שלנו, על הרגעים המיוחדים שלנו ועל כל הערכים שלימדת אותי, אני אוהב אותך כל כך ואני מתגעגע ואתגעגע אלייך תמיד. לואי."

סיימתי את הנאום בדמעות והלכתי לעבר המשפחה שלי.

כעבור כמה זמן אפילו לא שמתי לב ההלוויה נגמרה והסתובבתי לאחור, הלכתי ונשקתי לקבר של אמא נשיקת פרידה אחרונה.

נפדנו מכולם לשלום ותוך כמה דקות החניה של בית הקברות כבר הייתה ריקה חוץ מכמה מכוניות בודדות. לפתע קלטתי בעיני את הארי נשען על המכונית ומדבר עם מישהו, לא שמתי לב מי זה עד שהוא הסתובב וזיהיתי את פניו. הוא היה עובד פעם עם אמא שלי וקוראים לו לוגן. תמיד פחדתי ממנו כי הוא נראה מאיים, הוא בא לבית שלנו פעם או פעמיים כדי לדבר עם אמא שלי והיא אף פעם לא הסכימה לי להיות בסלון באותו זמן,

"היי" הארי אמר וקטע את מחשבותיי הוא חייך חיוך קטן והחזרתי לו חיוך.

"היית מדהים שם לו, אני כל כך גאה בך" הוא אמר וחיבק אותי מתעלם מזה שהוא דיבר עם לוגן כרגע, אבל כרגע  יש לי  יותר מידי עומס  אז העדפתי לשתוק ולדבר איתו על זה יותר מאוחר.

"לו בייב אתה רוצה לבוא אלי עכשיו?" הוא שאל והנהנתי, אין משהו יותר טוב לעשות וחוץ מזה אני אוהב להיות עם הארי, הוא תמיד נותן לי ביטחון. "כן אמ אני רק אלך להגיד שלום לסבתא ולהגיד לאחיות שלי שאני בא אלייך" אמרתי לו והסתובבתי. נפרדתי מסבתא שלי ואמרתי לאחיות שלי שאגיע יותר מאוחר הביתה.

לארי סטילינסון - הסודOnde histórias criam vida. Descubra agora