לארי סטילינסון - הסוד

פרק 6

כשהתעוררתי בבוקר ידעתי שהולך להיות לי יום עמוס, החלטתי ללכת להתקלח ולאחר מכן להתארגן.

יצאתי מהבית לכיוון ההסעה וראיתי את נייל שעדיין לא שאלתי אותו על השיחה שלו עם הארי ולמה הוא לא אמר לי כלום. "היי בוקר טוב" נייל אמר עם חיוך ולא חייכתי בחזרה, "דיברת עם הארי אתמול?" שאלתי אותו והוא הנהן ותוך כדי הסתכל עליי, "למה?" שאל "בגלל שלא ידעתי שאתם מדברים בכלל ולמה לא אמרת לי על זה?" שאלתי קצת בכעס, "לא ידעתי שאני אמור להגיד לך משהו על זה" הוא אמר "אבל אתה כן אמור במיוחד לאחר העובדה שנתת לו את המספר פאלפון שלי" אמרתי לו "לא חשבתי שתעשה כזה ביג דיל לואי רק נתתי את המספר שלך והוא שאל עלייך כמה שאלות ועניתי לו" נייל אמר "איזה מין שאלות?" שאלתי אותו, "לא יודע... כל מיני שאלות.. למה הנושא הזה כל כך מעניין אותך?״ נייל שאל ולא הייתה לי תשובה אז אמרתי לו "אממ לא יודע אני רק מתעניין... בכל מקרה אם הוא מדבר איתך עלי שוב תגיד לי טוב?" שאלתי אותו והוא הנהן, מיד העברתי לנושא אחר כי לא רציתי לדבר על הארי עם אף אחד.

--------------

הגענו לבית ספר ולא היה לי כוח ליום הזה רק רציתי ללכת לבית חולים, לאמא שלי שכל כך התגעגעתי לחיבוק שלה. ראיתי את הארי והוא עדיין לא ראה אותי אז ניצלתי את ההזדמנות הזאת והלכתי מהר לכיתה. הארי נכנס מיד אחרי ואני הסתכלתי לכל מקום חוץ מעל הארי עד שהוא קם מהמקום שלו ובא לידי. "בוקר טוב לואי" הארי אמר "בוקר טוב החזרתי לו ומיד עלה לו חיוך והגומות שלו כל כך בלטו והוא  היה נראה כל כך טוב, ״מה קורה?" הוא שאל "הכל בסדר, מה איתך?" שאלתי והוא אמר "הכל סבבה אצלי, תגיד מה אתה עושה אחר הצהוריים היום?" שאל ולא ידעתי מה לענות לו כי אני לא רוצה לספר לו דברים על החיים האישיים שלי עדיין, "אני עסוק" אמרתי לו ובאמת הייתי עסוק, "אוקיי... אז אולי אני אלווה אותך הביתה ונלך ברגל?" הארי שאל והייתי צריך לסרב גם להצעה הזאת, הרגשתי נבוך באותה סיטואציה. "אני לא יכול הארי, מצטער" הוא הנהן "אז אולי בערב?" שאל ועדיין לא יכולתי
כי אני צריך להיות עם אמא שלי כל היום "אני לא יכול הארי אמרתי לך כבר" הוא הנהן שוב והלך, יכול להיות שהוא נעלב ממני אבל אני לא יודע ובכל מקרה לא הייתה לי שום כוונה להעליב אותו פשוט לא יכולתי.

במשך כל היום הארי התעלם ממני ואפילו לא הסתכל עליי הוא היה לבד כמעט כל היום ולא הבנתי כל כך למה אבל המשכתי בשלי...

נגמר יום הלימודים סוף סוף והלכתי להסעה כי הייתי צריך להגיע מהר היתה לנוח קצת וללכת לאמא שלי בבית החולים.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נקודת מבט הארי -

חזרתי הביתה אחרי היום הארוך והמציק שהיה לי, הייתי ממש מעוצבן ורק רציתי להיכנס לחדר ולישון, לואי פשוט סירב לכל מילה שאמרתי.
״הי חמוד שלי מה קורה?״ אמא שלי שאלה כשנכנסתי הביתה ולא עניתי לה רק התחלתי ללכת לחדר שלי, היא באה אחרי ״מה קרה?״ היא שאלה אותי והסתכלה עליי במבט דואג, אמא שלי היא אישה נחמדה ממש, אני מדבר איתה כמעט על הכל ואפילו היא הייתה הראשונה שידעה על הנטיות המיניות שלי, ״הכל בסדר אמא, באמת״ אמרתי לה והיא הבינה שאני לא רוצה לדבר על זה, היא מכירה אותי יותר מידי טוב. ״אוקי חמוד שלי, אני מבינה, אבל תמיד תזכור שאם אתה רוצה לדבר איתי רק תגיד לי״ היא אמרה והלכתי לחבק אותה ״תודה אמא״ אמרתי לה והיא יצאה מהחדר, נשכבתי על המיטה ונרדמתי לכמה שעות, כשהתעוררתי הלכתי להתקלח כי הרגשתי מסריח וירדתי למטה  אמא שלי לא הייתה בבית וג׳מה הייתה במטבח ״היי הארי״ היא אמרה וחייכה ״היי״ השבתי לה ״מה איתך? תגיד אתה רוצה שנלך לטיול?״ שאלה אותי והנהנתי ״כן אני אתארגן ואבוא״ אמרתי לה ועליתי להתארגן.
כשירדתי למטה היא בדיוק יצאה ואמרה שהיא מחכה לי באוטו, שתיתי כוס מים והתקדמתי לכיוון האוטו.
הגענו לפארק, היה בו מלא עצים ופרחים והוא היה נראה ממש יפה, ג׳מה הובילה אותנו לשביל יפה שהיה בו נוף מטורף, התחלנו ללכת ואז פתאום ראיתי את לואי, הבן אדם שהכי לא רציתי לראות, שהלכתי לטיול הזה רק כדי לשכוח ממנו נמצא פה ואפילו לא הבנתי מה הוא עושה פה כי הוא אמר שהוא לא יכול להיפגש, אמרתי לג׳מה ״אפשר ללכת?״ ״הרגע הגענו למה אתה רוצה כבר ללכת?״ שאלה ולא עניתי לה, הסתכלתי שוב על לואי והיא תפסה את מבטי והסתכלה לאותו הכיוון, ״זה הוא נכון?״ היא שאלה ולא ידעתי מה להגיד לה כי אני כועס על לואי אבל אני לא רוצה להתעלם ממה שאני מרגיש ואני לא בטוח בכלל מה אני מרגיש, הכל מסובך כרגע. ״ל..לא יודע״ אמרתי לה ״בוא נלך לדבר איתו״ היא אמרה וישר הנדתי עם ראשי ״לא, ממש לא״ אמרתי לה ולפתע ראיתי שלואי מסיע אישה עם כיסא גלגלים, באותו רגע הרגשתי ממש רע עם עצמי, התעלמתי ממנו כל היום ובאמת הייתה לו סיבה מוצדקת, ״ג׳מה?״ שאלתי אותה והיא הסתכלה עליי, ״כן?״ שאלה ״נכון מי ששאלת אותי עליו מקודם?״ אמרתי לה ״מה איתו?״ היא שאלה ״אממ... אולי קצת כעסתי עליו היום בכלל שהוא דחה אותי ושאלתי אותו הרבה פעמים אם הוא רוצה להיפגש איתי והוא אמר לי שהוא עסוק ועכשיו אני רואה שבאמת הייתה לו סיבה לדחות אותי״ הסתכלתי עלייה ואז המבט שלי חזר ללואי, ״אהה״ היא אמרה ״העיקר שעכשיו הבנת אותו, תלך להתנצל״ היא אמרה וקפאתי במקומי, לא ידעתי מה להגיד ״לא..לא אני לא יכול, כנראה יש סיבה שהוא לא סיפר לי למה הוא לא יכול להיפגש, אני אדבר איתו מחר ואבקש סליחה״ אמרתי לה והיא הנהנה, לפתע הרגשתי שמישהו מסתכל עליי ולא הבנתי מאיזה כיוון, הסתכלתי על לואי והמבטים שלנו נתקעו אחד בשני, למרות שזה היה מרחוק לא הצלחתי להוריד את העיניים שלי ממנו, הוא מיד התרחק מהמקום עם האישה בכיסא הגלגלים, הרגשתי רע עם עצמי מכיוון שגרמתי לו ללכת, ״גמה.. בואי נלך הביתה״ אמרתי לה והיא הנהנה, חזרנו לאוטו ונסענו הביתה.
——————————-
מה אתן אומרות על הפרק????
אוהבתתת❤️❤️❤️