לארי סטילינסון - הסוד

פרק 10

נקודת מבט לואי׳ -

הגעתי הביתה לאחר הפארק וזה היה בסביבות השעה 21:00. הגעתי בכל כך התרגשות וכל מה שרציתי היה לצעוק לכרית שלי.
״לואי?״ שמעתי את פיזי קוראת לי ״כן?״ שאלתי אותה והסתובבתי אליה ״מה יש לך?״ היא שאלה וקצת צחקה ולא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים, לא יכולתי לספר לה כי עדיין לא יצאתי מהארון לפני כולם, רק להארי, רק מלחשוב עליו יש לי פרפרים בבטן.
״כ...כלום״ אמרתי לה וגירדתי בעורף שלי ״לואייייי״ היא אמרה בקול תחמני והתקדמה אליי עוד. ״יש משהו שאתה רוצה לספר לי??״ שאלה עם חיוך ועם המבט התחמני שלה ״לאאא כלום״ אמרתי לה מהר והתחלתי להזיע ״אני צריך ללכת״ אמרתי לה ועליתי מהר לחדר שלי. נכנסתי והתיישבתי על המיטה, קולט כל מה שקרה היום, היום הייתה הנשיקה הראשונה שלי! פאקינג נשיקה ראשונה! והיא עוד הייתה עם הארי!!
אני כל כך רוצה להיות עם אמא שלי עכשיו אבל אני יודע שכבר מאוחר, אני אלך אליה מחר ובינתים אלך להתקלח.
ארגנתי את כל הדברים שלי התקלחתי מלאא זמן וגמרתי לכל האחיות שלי את המים החמים. פיזי ולוטי התעצבנו עליי אבל לא היה לי אכפת כי כל מה שחשבתי עליו היה הארי.
הלכתי לישון עם חיוך לא מוסבר על פניי.
—————

״היי נייל״ אמרתי לו כשעליתי להסעה והוא היה באמצע ביס בלחמנייה שלו.
כשהוא סיים לאכול הוא החזיר לי ״היי לואי בוקר טוב״ והנהנתי נזכרתי בהארי ושאני אראה אותו היום בבית ספר וחייכתי, אחרי כמה דקות שחשבתי רק על הארי ראיתי את נייל מסתכל עליי במבט שואל. ״הכל טוב לואי?״ הוא שאל ״כי אתה מחייך ומסתכל על הריצפה״ הוא המשיך לדבר במבט שואל ״אממ נייל, אתה החבר הכי טוב שלי אתה יודע את זה נכון?״ שאלתי אותו והוא עדיין לא ענה ״ואם אני אגיד לך משהו אתה חושב שאתה תשפוט אותי אחרת?״ שאלתי אותו והחיוך ירד מפני ונהייתי ממש נבוך, התחלתי להזיע ״שום דבר לא ישנה את זה שאנחנו חברים הכי טובים״ נייל אמר בחיוך ״אלא אם כן זה משהו שאתה יודע שאני בחיים לא אסלח לך עליו כמו לגנוב לי אוכל או משהו כזה״ הוא אמר וצחק וחייכתי קצת ״אני רציני נייל״ אמרתי לו והוא הפסיק לצחוק והסתכל עליי ״קרה משהו?״ הוא שאל במבט קצת מרחם ״לא לא קרה כלום פשוט יש משהו שאני צריך להגיד לך״ אמרתי לו והוא הנהן מחכה שאני אמשיך לדבר. אני...... אנ.... אני......-״ התחלתי למלמל כי לא ידעתי איך  להגיד לו את זה.
בדיוק שהחלטתי שאני מסוגל להגיד לו את זה הגענו לבית ספר ומשום מה לא ראיתי שם את הארי והתחלתי לדאוג.
״אוקיי נייל אני מוכן להגיד לך את זה עכשיו״ אמרתי לו והוא הסתכל עלי שוב במבט מוזר ״אז תגיד כבר״ הוא אמר והנהתי ״אני הומו״ אמרתי לו והוא שתק לכמה רגעים ״אני יודע״ לפתע הוא אמר ומיד כיווצתי את גבותיו, ״מה זאת אומרת אתה יודע?״ שאלתי אותו בקצת תוקפנות ״אתה יודע... אני איתך כל יום קצת קשה לא לראות את זה״ הוא אמר וקצת נרגעתי ״זה אומר שאתה ידעת כל הזמן?״ שאלתי אותו והוא הנהן הייתי קצת עצבני אבל נרגעתי.
״למה אמרת לי את זה דווקא עכשיו?״ הוא שאל ״אממ...״ התחלתי להגיד וגירדתי בעורפי, ״אז נכון התלמיד החדש?״אמרתי ועצרתי לכמה שניות ״אני חושב שאני מתאהב בו והוא בי״ אמרתי לנייל בביישנות וניל פתאום העלה את מבטו מעליי ״אמממ....״ הוא התחיל ועל הפרצוף שלו הייתה הבעה של כאילו הוא ראה שד, ״אתה מתכוון אליו?״ הוא שאל בביישנות וראיתי שהוא גם היה נבוך אבל לא יותר ממני. הרמתי את ראשי כדי להסתכל למעלה וכשראיתי מי זה הלב שלי פתאום התחיל לדפוק כל כך חזק שחשבתי שהוא יכול לצאת מהמקום כל רגע. פתאום הקול המוכר התחיל לדבר הם חיוך ענק על הפנים שלו ״בוקר טוב לו״ הוא אמר ״ובוקר טוב גם לך נייל״ הארי אמר והייתי כל כך נבוך באותו רגע, זה היה בדיוק הרגע שדיברתי על הרגשות שלי עם מישהו שאם לא הארי בחיים לא הייתי מצליח לדבר עם מישהו על זה. הארי פתאום חיבק אותי מאחורה והלב שלי עדיין דפק ממש חזק ״בוקר טוב הארי״ אמרתי בביישנות והוא חייך אליי.
——————-
״לואי אתה רוצה שאני אלווה אותך הביתה גם היום?״ הארי שאל אותי, כל כך רציתי שהוא ילווה אותי אבל אני צריך ללכת לאמא שלי. ״הארי הייתי שמח אם כן אבל אני צריך ללכת לבית חולים״ אמרתי לו והיה לו מבט מובהל, ״לאמא שלי״ אמרתי והוא קצת נרגע ״אההה אוקי חשבתי שאתה צריך ללכת לבית חולים בגלל משהו בבריאות שלך״ הוא אמר וחייכתי שהוא דואג לי. התקרבתי אליו ונתתי לו חיבוק, הוא עטף אותי בזרועותייך ומשך אותי אליו, היינו מחובקים כמה שניות עד שהתנתקנו והסתכלנו אחד על השני. ״התכוונת למה שאמרת בבוקר?״ הוא שאל אותי ואחז בידיי, הייתי ממש מוך כי לא רציתי שהוא יישמע אותי מדבר עליו ״כן״ לבסוף אמרתי לו עם חיוך גדול על שפתי ״וגם יצאתי בארון לפני נייל״ אמרתי לו בגאווה, ״מה באמת?!״ הוא שאל מופתע והנהנתי ״כל הכבוד״ הוא אמר ״אבל הוא בכלל לא היה בשוק״ אמרתי לו קצת בעצב ״הוא רק אמר אני יודע ואז המשכנו לדבר על זה קצת״ אמרתי להארי והוא חייך, ״בגלל זה יצא לכם לדבר עליי?״ הוא שאל עם חיוך מתנשא ולא יכולתי לא לצחוק עליו ״אולי״ אמרתי בקול ערמומי והוא ידע שזה נכון. באותו רגע הרגשתי צמרמורות בכל הגוף, כל כך רציתי לנשק אותו באותו רגע אבל לא יכולתי כי אני עדיין לא מוכן לצאת לפני כולם. הוא רכן אליי ושבא לנשק את שפתיי הזזתי את ראשי. ״עדין לא הארי.... אני עדיין לא מרגיש מוכן לצאת ככה בפני כולם״ אמרתי לו והוא הנהן ״ אני מבין״ הוא אמר וליטף את הלחי שלי אחרי שהוא הסתכל שאף אחד לא מסתכל עלינו.
כשהגענו למקום שכל אחד היה צריך ללכת לצד אחר של הכביש שאלתי אותו, ״הארי?״ ״כן לו?״ הוא ענה לי, ״אתה רוצה אולי לבוא איתי לבית חולים...?״ שאלתי אותו והורדתי את ראשי ״אממ כן אני אשמח״ הוא אמר תוך כדי שהרים את סנטרי ונשק למצחי שאף אחד לא הסתכל.
——————
״היי אמא״ אמרתי לאמא שלי כשנכנסו לחדר שלה בבית החולים ״היי לואי חמוד שלי, מה איתך?״ היא שאלה והסתכלה עליי, ״אני בסדר״ אמרתי לה והיא הפנתה את ראשה לכיוון הארי, ״ומי אתה?״ היא שאלה עם חיוך קטן, ״אני הארי, חבר של לואי״ ועייני נפערו כשהוא אמר ׳חבר׳ , הוא הסתכל עליי ישר ואמר לאמא שלי ״אני מתכוון... אני מתכוון ידיד״ הוא אמר קצת בלחץ ומילמל. ״אההה״ היא אמרה וחייכה חיוך יותר גדול.
——————-
לאחר שהיינו אצל אמא שלי שעה בערך, צחקנו ודיברנו והיא הכירה את הארי יותר ואני אפילו חושב שהיא אהבה אותו, הארי היה צריך ללכתת הביתה, נפרדתי ממנו והוא הלך, אני חזרתי לחדר של אמא שלי וישבתי לידה, הבאתי לה חיבוק גדול ואני מקווה שלא הכאבתי לה, ״תודה אמא״ אמרתי לה ״על מה אתה אומר לי תודה?״ היא שאלה עם חיוך ומבט שואל, ״הכל הכל״ אמרתי לה בחיוך והיא התחילה קצת לבכות, ״אני מצטערת שאני ככה לואי, באמת שאם הייתי יכולה הייתי עושה אחרת״ היא אמרה ״הכל בסדר אמא, באמת אני בסדר וגם כולם בסדר ״אמרתי לה והחיבקתי אותה עוד חיבוק ענקי.
״אני אוהב אותך אמא״ אמרתי לה והיא חייכה חיול ענקי שלא ראיתי על פנייה כבר המון זמן, ״גם אני אוהבת אותך לואי שלי״ היא אמרה ונשארנו מחובקים לכמה דקות.

—————
ההמשך של השיחה שלהם בפרק הבא❤️❤️
אני אעלה אותו עוד מעט❤️
**סליחה אם יש טעויות**