פרק 2

2.5K 108 163
                                    

לואי התעורר יום למחרת, לא הבין למה הוא עדיין עם הבגדים של אתמול, כשהוא התיישב על המיטה נזכר שאתמול היה מאוד עייף ולכן ישר נרדם על המיטה, הוא הלך להעיר את אחיותיו הקטנות וכשהן התעוררו הלך להתקלח.

-----------------------------------------------------

נקודת מבט לואי:

יצאתי מהמקלחת והתנגבתי במגבת, ייבשתי את שיערי, התלבשתי ויצאתי לכיוון המטבח כאשר תיק בית הספר בידי.                                                                                                                                                                         כשאני  בבית הרגשתי ביטחון כלשהו, הרגשתי שאני לא עלוב ושאני שווה משהו, למרות שגם בבית, האנשים הכי קרובים אליי לא יודעים הכל עליי,

מאז שאמא בבית החולים סבתא באה לבקר לפעמים מכיוון שאין מישהו אחר שיבוא, הקשר של של אמא שלי ואחיותיי נותק מאבא שלי וכבר 3 שנים שאנחנו לא שומעים ממנו, פעם הוא היה נוהג לשלוח לנו מכתבים בדואר אבל לאט לאט הוא שלח פחות עד שלא שלח בכלל.

במטבח הכנתי לי כוס שוקו קטנה ושתיתי אותה מהר , אמרתי ביי לאחיותיי מכיוון שהאוטובוס שלי אוסף אותי רבע שעה לפני האוטובוס שלהן ויצאתי מהבית.

נשמתי את האוויר הנעים שהיה בחוץ וחייכתי עד שראיתי את ההסעה, בתוך ההסעה נייל שמר לי מקום יחד עם השווארמה שהייתה בידו על הבוקר .

"בוקר טוב" אמרתי לנייל והוא הנהן עם אוכל בפיו, נייל הוא החבר הכי טוב שלי מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד היינו משחקים ביחד, עושים עבודות בית ספר ביחד ואפילו ראינו את כל הסרטים ביחד ואני מאוד מקווה בשבילו  שהוא לא ראה שום סרט בלעדי כי זו שבועה שעשינו כשהינו קטנים יותר ונשבענו שלעולם לא נפר אותה!!                                                                                                                                                                                  לנייל יש בת זוג, קוראים לה אמילי והיא ממש חמודה, הם הכירו ממזמן אני לא בדיוק זוכר איך אבל הם ממש חמודים ביחד ביני לבין נייל אין סודות. טוב.... אולי רק אחד, יש סוד אחד שאף אחד עדיין לא יודע עליי ואני לא מוכן לספר אותו לאף אחד! אף פעם!

כשהגענו לבית הספר נייל סוף סוף סיים את הכריך שווארמה  שלו והתחיל לדבר איתי ושאל אותי - "מה אתה עושה אחרי בית הספר היום?" הוא הסתכל עליי והרגשתי שהוא חוקר אותי "אני צריך ללכת לבית חולים להיות עם אמא שלי היום ואז ללכת לעזור לאחיות שלי ולהכין להם ארוחת ערב" אמרתי לו והוא הנהן "למה שאלת בכל מקרה?" שאלתי אותו "סתם אממ...  רציתי להיפגש איתך אבל לא משנה אני רואה שאתה עסוק, בכל מקרה מה עם אמא שלך?" נייל שאל ועניתי לו "המצב שלה לא כל כך טוב אבל אני מקווה שישתפר" הוא הבין והנהן, "שמעת על הילד החדש?" פתאום שאל  ושתקתי כי לא שמעתי כלום על שום ילד חדש "לא למה? מי יצטרף באמצע השנה ?" שאלתי וגיחכתי והוא אמר "אני גם לא יודע מי הוא אבל אני יודע שעבר תלמיד חדש ושהוא בגיל שלנו" לא ידעתי מה להגיב מכיוון שאף אחד אף פעם לא עבר לבית ספר שלנו באמצע השנה.

הגענו לכיתה בדיוק כשהתחיל השיעור וכל אחד הלך לשבת במקום שלו.

-------------------------------------------------------------------------------

כשהסתיים יום הלימודים יצאתי מהכיתה והלכתי לבית החולים, עליתי לקומה ולחדר של אמא שלי וישר חיבקתי אותה התגעגעתי אלייה אפילו שלא ראיתי אותה רק יום אחד הרגשתי שהיא ממש חסרה.

"אני נורא מצטערת" אמרה והייתי מופתע שלא הבנתי על מה היא מצטערת "על מה את מצטערת אמא?" שאלתי אותה והיא אמרה "על היום הולדת שלך" והייתי בשוק וחיוך עלה על פניי שהבנתי שהיא זכרה שאתמול היה לי יום הולדת, "את לא צריכה להצטער, העיקר שזכרת" אמרתי לה וחיוך עלה על פנייה "אולי תלך לקנות לנו משהו טעים לאכול? קצת חטיפים או מה שתבחר..?" הנהנתי ואמרתי לה שאני תיכף חוזר.

הלכתי סופרמרקט הכי קרוב שמצאתי, אספתי כמה חטיפים ושתייה ומיהרתי לעבר הקופה וכשלא שמתי לב מישהו שהיה נראה בערך בגילי נתקע בי שגם הוא היה בדרך לקופה, נפלו לי כל הדברים והשתייה נשפכה על כל הריצפה, "סליחה" אמרתי מהר והוא אמר "זה טעות שלי אני מצטער לא שמתי לב אלייך ובאתי במהירות" הבחור אמר וליבי דפק בחוזקה על החזה שלי כשעייני נתפסו בשלו וראיתי כמה הוא מושך וחתיך הוא היה, "לא זאת אשמתי אני מצטע-" "זה אני, אני מצטער" קטע אותי ואמר, גיחכתי והסתכלתי עליו, הרמנו את כל הדברים מהרצפה חוץ מהשתייה שנשפכה לכל מקום, פתאום המוכר בא וצעק עלינו, הייתי  מובך וראיתי את הנער או הבחור שלידי גם מעט מובך, המוכר אמר שעלינו לנקות מחר את כל החנות שלו ומיד הנער או הבחור (אני לא סגור על בן כמה הוא)  אמר למוכר שזה לא פייר ושזה רק בחלק אחד של החנות ואנחנו לא צריכים לנקות את כל החנות, המוכר אמר "או שאתם מנקים את כל החנות או שאני קורא למשטרה ומתקשר להורים שלכם" ומיד עיני נפערו ואמרתי "לא זה בסדר אני אנקה את הכל ואם אתה לא רוצה לנקות איתי זה בסדר" אמרתי כשהסתכלתי על הזר שעמד לידי והוא אמר "זה בסדר אני אעזור לך" ושמחתי , קבענו עם המוכר שמחר בשעה שלוש ניפגש בחנות וננקה אותה וכל אחד יצא לדרכו אחרי ששילם על הדברים שרצה לקנות...

-------------------------------------------------------------------------------------

בהמשך הערב כשחזרתי אל אמא שלי לבית החולים אכלנו וצחקנו וזה כמעט הרגיש כמו פעם רק מוזר יותר אבל העיקר שהיא צחקה ושהיה שמח.

חזרתי הביתה בסביבות השעה 23:00 התקלחתי והלכתי לישון .

-----------------------------------------------


אז מה אתן אומרות על הפרק?

ואתן כבר מנחשות מי הבחור החדש?!?

לארי סטילינסון - הסודWhere stories live. Discover now