לארי סטילינסון - הסוד

28 פרק

השלג כבר כיסה את כל העיר, גג האוטו שלי היה לבן מהשלג והתקדמתי לכיוונו, מחר יש יום הולדת ללואי וקריסמס, אני לא יכול לחכות להיות איתו, כבר תכננתי את כל היום והלילה, נכנסתי לאוטו והיה קפוא, הדלקתי חימום והתחלתי בנסיעה הביתה, שמעתי את הפאלפון שלי מצלצל והושטתי את ידי כדי להוציא אותו מהתיק, הסתכלתי עליו וראיתי על המסך את הצג 'אמא' עניתי והנחתי את הפאלפון על הכיסא עם רמקול,

'היי הארי אהוב שלי מה שלומך?'

'אני בסדר אמא, מה איתך? את עדיין באה מחר?' שאלתי אותה מכיוון שהיא אמורה לחגוג אתנו כמו כל שנה והיא לא מתקשרת לפני בדרך כלל.

'הו אממ על זה דווקא רציתי לדבר איתך, אני באה אבל רציתי לשאול אם זה בסדר שגם הבחור שאני יוצאת איתו לאחרונה יבוא לאכול איתנו, אני יודעת שזה בדקה האחרונה פשוט חש-' היא התחילה למלמל אבל קטעתי אותה,

'אמא זה בסדר תירגעי אין בעיה ברור שזה בסדר, אני שמח שאת יוצאת עם מישהו' קטעתי אותה בצחקוק, היא תמיד מפחדת מהתגובה שלי במצבים כאלה ואני לא יודע למה,

'באמת? הו אני כל כך שמחה שזה בסדר מבחינתך, אנחנו נגיע בסביבות 18:30 הארולד, ניפגש אני אוהבת אותך'

'אוקי אמא, אוהב אותך נתראה' והיא ניתקה. לא הסתכלתי על הפלאפון מכיוון שאני נוהג, אחרי כמה דקות כבר הגעתי הביתה.

בחרתי הפעם לא להודיע ללואי כשהגעתי, נכנסתי הביתה וחיפשתי אותו, מצאתי אותו במטבח מוזג לעצמו מים, כרכתי את ידיי סביב גופו הקטן, הוא נבהל וקפץ וצחקקתי טיפה לאוזנו לפני שחפרתי את ראשי בצווארו, "התגעגעתי אלייך" לחשתי לו "גם אני התגעגעתי אלייך" הוא לחש אליי בחזרה והתחלתי לנשק את צווארו,

סובבתי את גופו לכיווני כך שפניי מולו, המשכתי לנשק את צווארו, "הארי" לואי גנח כשמצצתי את הנקודה הרגישה שלו ואחרי כמה דקות השארתי סימן גדול ואדום בצווארו. "אתה צריך לשמור כוחות לערב, מתרגש למחר?" "מה יש בערב?" לואי שאל והרים את גבותיו עם חיוך