פרק 1- ביי ביי ניו יורק

7.6K 298 29
                                    

The time is: 01:33 AM
(השעה היא: 01:33 בלילה)

״קים, קומי את תאחרי לטיסה״

״קימי, קומי כבר, את מאחרת״

״קים, קומי!״
ו..אני רטובה.
--
קפצתי מהחלום הטוב שהייתי בו והסתכלתי על עצמי.
הפיג׳מה שלי הייתה סחוטה במים והמיטה נראת כאילו עשיתי פיפי בטעות.

״אמא! מה לעזאזל קורה פה?!״

האישה אשכרה הסתכלה עליי וצחקה.
״קימי את צריכה לקום, המונית אמורה להגיע בשלוש ואת נראת כאילו עברת מלחמה״

״אולי לא הייתי נראת ככה אם לא היית שופכת עליי מים ב-״ הסתכלתי בשעון. ״אחד ושלושים ושלוש דקות בלילה!״
היא צחקה שוב.
״אולי לא הייתי שופכת עלייך מים אם היית מתעוררת באחת ממיליון הפעמים שניסיתי להעיר אותך״
היא חייכה.
״טוב, כנסי להתקלח. אני בנתיים יכין לך משהו לאכול״
היא אמרה ויצאה מהחדר.

זאת אמא שלי. אמנדה אן ג׳ונסון.
אתם שואלים למה השם משפחה שלי הוא וויליאמס ושלה הוא ג׳ונסון? אז ככה:
לפי מה שהבנתי מהסיפורים של אמא שלי, כשהיא הייתה בת 18 היא התחתנה עם אבא שלי ומשום מה המשפחה שלו לא אהבה אותה. וזה די קשה האמת, כי אין מישהו בעולם הזה שלא אוהב את אמא שלי. בכל מקרה, הם התחתנו כי אמא נכנסה להריון איתי. חצי שנה אחרי שהם התחתנו, אני הייתי אמורה להיוולד.
כנראה שאבא שלי לא ממש התלהב מהרעיון שבגיל עשרים הוא צריך לגדל תינוקת, או שהמשפחה שלו לחצה עליו לעזוב את אמא כי הם קמצנים גמורים ודוחים (זה לפחות מה שאמא אומרת) ולא הסכימו לעזור לגדל אותי.
ואז הוא פשוט ברח, נעלם, חלף עם הרוח.
אמא אמרה שהיא קמה בבוקר ולא ראתה אותו לידה במיטה, ואז כשהיא הלכה למטבח היא ראתה פתק שרשום בו שהוא היה צריך לעזוב ושהוא מצטער, אבל שלא תנסה לחפש אותו כי אין שום סיכוי שהיא תמצא אותו.
ומאז אמא מגדלת אותי לבד, ודואגת לי ועושה הכל בשבילי.

אמא החליטה לחזור לשם משפחה הקודם שלה, ג׳ונסון, אבל היא אמרה לי להישאר עם השם משפחה שלי, וויליאמס. בגלל ש:׳את נולדת לי ולאבא שלך, את קרויה על שמו, לא על שמי. ולמרות שאני לא אוהבת את זה, הוא אבא שלך ואת הבת שלו. לא הבת של ההורים שלי׳.
אז בגלל זה אני קימברלי מרלין וויליאמס ואמא היא אמנדה אן ג׳ונסון.

בכל מקרה, נכנסתי לחדר המקלחת הקטן שהיה צמוד לחדר שלי ופתחתי את המים במקלחון. כיוונתי את הזרם למים החמים והתחלתי לחפוף את השיער.
״קים, תעשי את זה מהר לא 59 דקות כמו בדרך כלל!״ אמא צעקה לי מהמטבח כששמעה שפתחתי את המים.
״לא יותר קל פשוט להגיד שעה?״ צעקתי לה גם.
״קים, את מתקלחת 59 דקות לא שעה, והנה, בנתיים את כבר 3 דקות במקלחת!״ נאנחתי.
אחרי ששטפתי את הסבון מהגוף ואת השמפו והמרכך מהשיער, קפצתי מהר מהמקלחון ונעמדתי מול המראה.

New Life - VA                                  (Hebrew)Where stories live. Discover now