טוב, אין לי מושג למה הפרק הקודם עלה כי הוא לא היה אמור לעלות כי הוא עוד לא גמור והוא היה צריך את הסוף הבא, אבל עכשיו תדמיינו שזה הסוף שלו. בכל מקרה, החלטתי לרשום את הסוף יותר ארוך ועם יותר תיאורים וכו׳, כדי שזה יהיה פרק לכל דבר.
לאב אותכן❤️ - ANYWAY
-------------------------------------------------
The Time Is: 12:33 AM
(הזמן הוא: 00:33 לפנות בוקר)
ניקולאס ואני נכנסנו לרכבת, והפעם היה לנו מקום ישיבה. התיישבנו אחד ליד השני ושתקנו כל הנסיעה.
הצלחתי לקלוט מזווית העין שמידי פעם הוא הגניב אליי מבטים, מה שגרם לי להרגיש מאוד לא בנוח ולזוז מידי פעם במקום.
אני לא חושבת שהוא קלט את הרמז, כי הוא המשיך להסתכל עליי.
בכל מקרה, כשהרכבת עצרה, יצאנו החוצה והוא החזיק את היד שלי.
תחושה חמה עלתה בגוף שלי, והרמתי את ראשי אליו.
״זה מפריע לך?״ ניקולאס שאל אותי בשיא הכנות.
״אהמ, לא״.שקר. ״זה בסדר״ אמרתי והגנבתי חיוך מזוייף.
ניקולאס חייך גם, ונאנח בשמחה, כאילו ירדה לו אבו מהלב.
״בואי נלך לבית הספר״ הוא אמר והתחלנו ללכת. החזקנו ידיים, אבל לא שילבנו אצבעות. לא הסכמתי לזה.
ממילא עוד שנייה התעלפתי פה רק בגלל העובדה שאנחנו מחזיקים ידיים.
זה הפריע לי, כי לא הכרתי את התחושה, אבל לא רציתי לפגוע בניקולאס. אני יודעת שזה לא היה דייט, אבל זה היה נראה כאילו הוא התאמץ נורא הערב..
נעצרתי לרגע, והידיים שלי ושל ניקולאס נפרדו. הוא עצר והסתובב כדי להסתכל עליי.
״ניקולאס, זה מאוד מפדח לשאול את זה אבל,״ ניקולאס הינהן, כאילו מסמן לי להמשיך ״זה.. אמ, היה דייט?״
הוא הרים גבות והסתכל עליי מופתע. למה שאלתי את זה לעזאזל?
״אה, לא״
״אה יופי״
״למה את שואלת?״ הוא גרם לי להסתכל בעיניין שלו.
״זה לא משנה״ אמרתי והמשכנו ללכת. הפעם בלי להחזיק ידיים.
JE LEEST
New Life - VA (Hebrew)
Vampier״קטנה שלי תהני ותלמדי שם״ אמא אמרה כשהיא חיבקה אותי ובכתה תוך כדי. ״אמא אני כבר בת 17״ היא הסתכלה עליי במבט כועס, ״אוי תשתקי, בשבילי את עדיין ביצית בחודש השני״ צחקתי וחיבקתי אותה שוב. כן, זאת אמא שלי. ...
