פרק 25 - סוף סוף

2.5K 172 24
                                    

The time is: 00:00 AM
(השעה היא: 00:00 לפנות בוקר)

״וואו, כבר מאוחר״ ניקולאס אמר אחרי שהסתכל בשעון שלו ״כבר שתיים עשרה״.

התחלנו להתקדם לכיוון הרכבת התחתית, ועברנו בסמטה חשוכה במיוחד. נדבקתי לניקולאס יותר מידי, והוא צחק וכרך את היד שלו סביבי. אני בטוחה שנראינו כמו זוג.

״היי, אתה!״ קול קרא לניקולאס. הפנינו שנינו את מבטינו לכיוון הקול. חבורת מסוממים מסטולים ישבה בפינת הרחוב.

האחיזה שלי בסווצ׳רט של ניקולאס התהדקה, וניקולאס החזיק אותי חזק אפילו יותר.

״מה אתה רוצה?״ הוא שאל בקול סמכותי ו..כעוס(?) את המסטול.

״היפיפייה הזאת איתך?״
ניקולאס בלע את רוקו.

״כן, למה?״
״תביא אותה קצת, נחלוק בה כולנו״ הוא ענה והכניס בקבוק וודקה לפה שלו.

״מה אמרת?״ ניקולאס התרתח, ואני קצת נלחצתי. השתיין ההוא קם לעברנו.

״תביא את הזונה הקטנה שלך אליי, מבטיח להחזיר אותה מחר״

ניקולאס שיחרר את אחיזתו בי והתקרב אל הבחור המסטול ההוא בעצבים.
״ניקולאס!״ צעקתי כדי לעצור אותו אבל הוא לא עצר.

הוא פשוט דחף את הבחור בכל הכוח הערפדי שלו. הבחור נתקע בקיר הבניין ועף חזרה על המדרכה.

פרעתי את עיניי וכיסיתי את פי בשתי ידיי. ניקולאס הרגע רצח את הבחור ההוא..?

במזל הבחור הרים את הראש שלו קצת ואני הבנתי שאיכשהו, הוא לא מת.

״אנחנו חייבים ללכת. עכשיו.״ ניקולאס אמר ותפס בידיי, מושך אותי במהירות לכיוון תחנת הרכבת.

כל הדרך הביתה לא דיברתי עם ניקולאס. די פחדתי ממנו.
***

כשהגענו לבית שלו, ניקולאס עצר אותי לפני שנכנסנו לתוכו.

״קים,״ הוא תפס את היד שלי והכריח אותי להסתכל עליו ״לא התכוונתי לעשות את זה, פשוט התעצבנתי נורא ו-״

״זה בסדר, אני מבינה״

״באמת?״ הוא שאל מופתע. האמת שגם אני הייתי מופתעת בעצמי, אבל משהו בי קצת שמח על מה שקרה. כלומר, ניקולאס עשה את זה בגללי. יש אולי מצב, אפילו הכי קטן שבעולם, שניקולאס מרגיש אליי משהו?
כי לי ממש אין בעיה עם זה.

״כן, באמת״

החיוך שניקולאס חייך אחר כך, היה החיוך הכי יפה שראיתי בחיי. שתי שורות לבנות של שיניים ישרות במיוחד, ושפתיים שרק רציתי לנשוך אותן. לעזאזל איתך, ניקולאס.

New Life - VA                                  (Hebrew)Where stories live. Discover now