New Life - VA (Hebrew)

פרק 23 - עוד יום רגיל

The Time Is: 10:33 AM
(הזמן הוא: 10:33 בבוקר)

אחרי אתמול בלילה הסכמתי לישון בחדר שלי שוב, אבל עדיין לא סמכתי על אלכס. בגלל זה היא ביקשה אישור מיוחד לישון עם אח שלה, ומין הסתם, אישרו לה את זה.

חשבתי הרבה על מה שהם סיפרו לי אתמול. יש לי חברים בני 615 ו632, זה פשוט הדבר הכי הזוי שנשמע אבר.

״על מה את חושבת?״ אלכס קפצה מאחורי והבהילה אותי.
״אלכס!״ צעקתי עליה והיא צחקה.
״מה קורה בנות?״ ג׳ון הצטרף ושם עלינו ידיים כשהוא נדחף באמצע. ניקולאס התקדם איתו.

״אז לאן את הולכת בחופשת החג?״ אלכס שאלה אותי.
״אני אשאר כאן, אני מניחה..״
״אין מצב! תבואי אלינו להתארח!״ היא צעקה וג׳ון הנהן במהירות.
״להתארח, או כדי להיות המנה העיקרית?״ שאלתי בציניות והרמתי גבות.
״זה לא מצחיק״ הם סיננו ביחד וניקולאס נאנח.
אני צחקתי וחיבקתי את המחברות שלי יותר קרוב אליי.

התקדמנו בשקט עד שהגעתי ללוקר שלי.
״ג׳ון בוא!״ אלכס קראה לג׳ון.
״לאן?״ הוא שאל והיא כמעט רצחה אותו.
״פשוט בוא!״ היא אמרה ומשכה בצווארון חולצתו. גילגלתי עיניים. ניסיון נואש להשאיר אותי לבד עם ניקולאס.

פתחתי את הלוקר וניקולאס נשען על הלוקר שלידי והסתכל עליי.
״טוב אז.. איך אתה מעדיף שאני אקרא לך? ניקולאס או ניקולאס ליאונל מיטפורד?״ הוא נאנח.
״פשוט תקראי לי ניקו״
״איך אני אמורה להסתדר עם זה? אלכס הפכה להיות אלכסנדרה ג׳וליאן מיטפורד וג׳ון הוא בכלל בן אצולה עם שם ארוך יותר מהשם של 5 סקונדס אוף סאמר!״
״תקראי לנו ניקו, ג׳ון ואלכס. אלה השמות שלנו״ נאנחתי וגילגלתי עיניים.

שאר ההליכה שלנו הלכה בשקט, שום דבר מיוחד. הוא ליווה אותי לחדר שלי ואני טרקתי לו אותה בפרצוף בלי יותר מידי מילים נוספות ונשכבתי על המיטה.

החיים שלי בזבל.
____________________________
טוב אז אני משנה את הדמות של אלכס ממולי גריי לג׳יג׳י חדיד. סתם שתדעו.

בסך הכל פרק קצר אבל עדיין מקווה שאהבתן. ❤️