New Life - VA (Hebrew)

פרק 7 - שלום קים, אני קיימברידג׳.

The Time Is: 7:00 AM
(השעה היא: 7:00 בבוקר)

״בוקר טוב, סאנשיין!״ אלכס צעקה בזמן שקמתי קמה למקלחת.
״בוקר טוב גם לך!״ צעקתי לה בחזרה ושאלתי את עצמי אם הילדה נפלה על השכל.

השעה היא פאקינג שבע בבוקר! שבע. בבוקר!.
זאת צריכה להיות סיבה מספיק טובה ללמה היא לא צריכה להיות כל כך ערנית.

״מקווה שאת מוכנה לטייל״ היא אמרה ונעמדה בפתח חדר המקלחת. ירקתי את המשחה מהפה.
״כן. אני מוכנה״ אמרתי וניגבתי את הפנים. ״עכשיו עופי מפה כדי שאני אוכל להתקלח!״
*
״כמה זמן לוקח לך!״ אלכס התלוננה בפניי שאני מתקלחת יותר מידי זמן.

טוב, אני מצטערת! המים כל כך נעימים וחמים ובחוץ כל כך קר!

״בשבע וחצי יש ארוחת בוקר ובשמונה וחצי האוטובוס הראשון! ואנחנו נעלה עליו. בין אם תאכלי, ובין אם לא״
גילגלתי עיניים.
״מה שתגידי המפקדת!״
*
״היי בנים!״ אלכס קראה כשהיא גוררת אותי אחריה (אחרי הרבה ויכוחים וצעקות) לשולחן של אח שלה, בן דוד שלה, וחברים שלהם.

״הו, היי אלכס״ ג׳ון אמר.
״איפה ניקולאס?״ היא שאלה וסרקה את אזור השולחן.
״הוא.. אה.. הלך לשתות״
״אבל אנחנו בחדר אוכל. יש פה מספיק מה לשתות״ עניתי בצחקוק.
ג׳ון הסתכל עליי במבט חודר.
״נו.. את יודעת,״ הוא העביר את המבט אל אלכס ואז אליי ״לשתות מבחינת.. אלכוהול״ הוא היה נראה די לחוץ. ובצדק. כי ׳לפי חוק מס׳ 5 של בית הספר
הפרטי St. Maria, חל איסור חמור על הכנסת סיגריות/נרגילות, סמים, או משקאות אלכוהוליים
לשטחי בית הספר. כל תלמיד אשר ימצא אצלו
לפחות אחד מהמוצרים האלו, יוענש׳

״אה״
״אל תספרי״ ג׳ון סוג של היתחנן סוג של דרש ממני.
״אני לא מלשנית״
״אני מקווה״
גילגלתי עיניים.

״אלכס אפשר למצוא שולחן לשבת בו כבר? כי אני לעומתך, לא אכלתי ישר כשקמתי בחמש בבוקר״
אלכס הינהנה, אמרה להתראות לג׳ון ולבנים, ומשכה אותי לחפש שולחן לבד.
*
״טוב, אחרי שגמרת א כל אספקת המאפינס שלהם השנה, אפשר כבר ללכת?״ אלכס שאלה אותי בזמן שיצאנו מחדר האוכל.
״הו, בוודאי״ עניתי בקול סמכותי.
״אז ובכן, יקירתי, התועלי בטובך להזיז את תחתך מחוץ לבית הספר?״ אלכס ענתה לי בקול סמכותי גם.
״ברצון רב״.

בזמן שיצאנו מבית הספר ואלכס התחילה לחפור לי על מה נעשה היום, פתאום קלטתי שאני באשכרה בית ספר פרטי. בקיימברידג׳ אנגליה. רחוקה אלפי קילומטרים מהבית!