הנסיעה ארכה שעה וחצי..בזמן הזה,הוא משך אותי לחזה שלו,פני נפגשו בעור החשוף בחלק שבו הוא החליט שלא לכפתר את החולצה.
לא העזתי לזוז והקעקועים שלו ריתקו אותי משום מה,אז היה לי גם עיסוק.
מצאתי את עצמי חוזר על קוי המתאר שלהם בסקרנות.
״יש לך קעקועים גם בזרועות?״ הוא היה בלי חולצה לידי המון פעמים..אבל מעולם לא הקדשתי לזה תשומת לב.
הוא מהנהן,ידו שנכרכה עד עכשיו סביב מותני עולה ונכרכת סביב כתפי,הוא פורס את אצבעותיו הגדולות והארוכות ומחכה שאבחין בכך.
אני מסובב מעט את ראשי כדי לבחון את זה.
אלוהים ישמור.
אפילו גב כף היד והאצבעות מקועקעות.
קעקועים שנמשכים למרפקים ולמעלה,מתחת לחולצה שקוטעת את היכולת שלי לראות יותר.
״זה לא כאב?״ אני ממלמל
הוא מצחקק צחקוק שנשמע מעט מטורף.
אבל נראה לי שהתחלתי להתרגל גם לזה.
אי הנוחות שאני מרגיש כבר לא דומה לפעם.
״לא״ הוא מלטף את שיערי,אני משפיל מבט בפחד.
״אפילו לא בכתפיים ?״ אני שואל בסקרנות.
הוא משפיל אלי מבט ומחייך,מניד בראשו בשלווה.
אני מרים אליו את מבטי כמה פעמים לזמנים קצרים כדי לבחון אותו.
תווי פניו גלויים לעיני עכשיו,בגלל שיערו המשוך בקפידה בג׳ל,והם מתגלים כנאים מאוד.
״התסרוקת הזו מתאימה לך״ אני פולט בטעות,משפיל מבט ומאדים במבוכה.
״אז אני אדאג לסדר את השיער בכל יום.
אני אשמח אם תהיה היחיד שפורע אותו בכל מקרה״ הוא משיב בהתחכמות,בפלרטטנות.
אני מסמיק, קופא במקום וממצמץ,
מחזיר את ראשי לנוח על חזו בהיסוס.
-------------
אייס יצא מהרכב אחרי שהניח נשיקה על מצחי.
איזה בריון פתח לו את הדלת וסגר אחריו אחרי שנעמד,שומר על הפתח.
הסתכלתי על אייס נעמד מול אדם אחר,מבוגר,שהדליק למענו סיגריה..
ידיו עמוסות טבעות,לבוש בחליפה יוקרתית..גנגסטר הארדקור-לפחות נראה כזה.
הם נראו ידידותיים..עד שראיתי את המבט של אייס לפחות.
הוא נראה כחורש מזימות.
מוציא את העשן מראותיו ובוחן את הסביבה בעיניים ממזריות,אגודלו מלטפת לכמה רגעים את קצה פיו לפני שהוא מציע לאיש הזה חיוך נחמד.
הם המשיכו לדבר.
זה נמשך רבע שעה לפני שאייס מסתכל עליו נכנס למכונית שלו ונוסע.
וכשהוא חוזר,הוא מחייך אלי ,מושך אותי אליו.
"מה אתה מתכנן?" אני מסתכל על אייס בפחד.
הוא מחייך אלי.
"קוראים לו קורנל, אנחנו הולכים לשבת איתו לארוחת ערב יחד עם הבן שלו.
החיילים שלי מלווים אותי אז אין לך צורך לדאוג" הוא עונה בשלווה.
"למה?" אני לא בוטח באייס כרגע.
"בגלל שככה מכבדים אנשים שעושים איתם עסקים" העיניים שלו מתחדדות בצורה בלתי מוסברת שגורמת לי לא לסמוך עלי.
יש לי הרגשה לא טובה לגבי כל זה.
---------------
"זה הבעל שלי,הארי" אייס כורך את זרועו סביב מותני.
"יפייפה" קורנל מחייך אלי חיוך צדדי.
"בעל או...כלבה?"הוא בוחן אותי וידי נאחזת בפחד ברגלו של אייס,פני נקברות בצווארו.
"קורנל,יש גבולות שלא עוברים" הוא מזהיר בנימה שובבה ומשועשעת.
"הבנתי,בעל"קורנל מחזיר בנימה משועשעת משלו.
"אז מה עם הסחורה שלי?" הוא ניגש לעניינים אני מניח.
"מה עם הכסף שלי?" אייס מסמן לו באצבעות עם חיוך חברותי כביכול..חיוך זומם לטעמי.
קורנל נאנח.
"דיברנו על שלוש מאות אלף דולר,אני צודק?" קורנל נשען אחורה על כסאו.
אייס מהנהן.
"אדוני יודע בדיוק מה אני רוצה" הוא ממשיך עם הגישה החברותית.
"בסדר,הינה הכל פה" הוא מקיש באצבעותיו פעם אחת ושני בחורים עם שתי מזוודה בכל יד נכנסים ושמים אותן על השולחן.
"פריש" אייס לא מסיט את מבטו משל קורנל,בזמן שבחור מופיע ופותח את המזוודות בזהירות.
אחרי שכנראה שום דבר לא קורה.. עוד מי שהוא נכנס אחרי שפריש מסמן לו.
אני חושב שהוא מביא איתו מכונה לספירת כסף.
הוא בודק בכל פעם קבוצת שטרות ואז מכניס אותן לספירה במכונה.
"האם אתה חושב שאין לי כבוד?האם נתתי לך סיבה לחשוב שאני רמאי?" קורנל נראה כועס,נעלב.
"אין צורך לכעוס,ידידי,זה רק מטעמי ביטחון..אתה מבין אותי,כן?" אייס שליו..
שליו בצורה מפחידה.
הוא מרגיש יותר מידי בנוח.
"קורנל" הוא נעמד,מסמן למי שהוא מאחורי ושני בריונים ממהרים לשבת לידי.
"אתה לא מאמין שבאתי להעליב אותך..המ?" הוא מניח את ידו על כתפו.
"לא הייתי מעז להעליב אותך.."הוא מחייך אליו.
"המ?" הוא מהמהם בשאלה,חיוך ממזרי נעטה על פניו בזמן שהוא בוחן את השטח.
קורנל משיב חיוך בסופו של דבר,מהנהן.
ואז אייס מניח את ידיו בתקיפות על כתפיו ולוחץ.
"אבל נראה שאתה מעז להעליב אותי" הוא לוחץ לו על הצד הימני של הצוואר בשתי אצבעותיו הגדולות.
אני מסיט את מבטי,יודע בדיוק מה הוא עשה עכשיו.
זה הצד של העורק הראשי.
הוא...אני רוצה להקיא.
הוא הפעיל על העורק הראשי שלו לחץ עד שהוא בטח נקרע.
"תכניסו אותו לרכב מיד.אני כבר אגיע.
ברגע שאני נכנס לרכב תגידו למארק שיבוא לפה ויעשה את העבודה שלו עם החיילים..קאפיש?" אייס מדבר מיד לאחר שהוא מוסיף לשבור לאדם הזה את המפרקת, מסתכל על כולם וכולם עונים לו
"כן בוס" בצורה אחידה בשלמות.
אני שולח לו מבט מפוחד,מסיט מבט באימה ונותן לאחד הבריונים לגרור אותי לג'יפ המשוריין בו באנו.
הוא נכנס אחרי עשר דקות והמכונית מתחילה לנסוע במהירות.
"אנחנו מחליפים מכונית עוד מעט..אנחנו מתרחקים לאיזה שבוע..אחרי שנהיה במקום בטוח,נדבר" הוא מחייך אלי.
זורק את הפאלפון שלו מהחלון.
"הפאלפון שלך עליך?" הוא שואל ואני מניד בראשי.
"בראיין,פאלפון" אייס מבקש מהנהג והנהג ממהר לשלוף עבורו פאלפון.
אייס מחייג
"יש עוד פאלפון אצלי בדירה,תשמיד אותו.
שלי על הדרך הראשית אחרי הרמזור השני,בשיחים.
תשמיד גם אותו.
אני אדאג לקנות חדשים מאוחר יותר..עד אז אני אתקשר בכל מיני דרכים אחרות.
תהיו קשובים" הוא מנתק ומחזיר את הפאלפון לנהג.
אני מביט בו במעט הפתעה.
כשהוא בתפקיד הוא ממש רציני,נלהב בצורה מרתיעה..
הוא בתוך זה.
