"בוקר טוב"אייס אומר בחיוך,מניח מולי צלחת עם פאנקייקים.
הוא לא לובש חולצה והשיער שלו פרוע מהשינה.
אני מהנהן בקרירות.
"אתה קצת יותר רגוע היום?יש לנו המון דברים להבהיר"הוא מחליק לי סירופ שוקולד בספונטניות
"דבר" אני ממלמל בעודי מתחיל לאכול ,מבוי לא לא עוזב את הצלחת.
"אני נחשב מכובד ,כלומר,אני בן שמונה עשרה וכבר יש לי כנופיה..זה כבר גורם להרבה אנשים לכבד אותי.
ואז יש את אלה כמו..״הוא מסתכל עלי,נראה שהוא מהסס לעלות את שמו מולי.
״שלא מכבדים אף אחד ושום דבר ומנסים להיכנס לך מתחת לעור.
האם כנופיות מסתדרות בינהן?לא,אבל בעולם הזה מתבסס על כבוד שלא מפרים, על חוקים, על כללי משחק שלא שוברים.
גם לנו יש מוסר עבודה, הארי..
ומי שכן שובר את כללי המשחק הכי בסיסיים של העולם התחתון, כמו שהאיש הזה עשה..
הוא צריך להיות בחוץ.
אז אני הוצאתי את הנבלה הזה החוצה.״הוא מסביר לי,בוחן את התנהגותי בקפידה.
״שכשנחזור לעיר, אני מתחפף.
אני לא נשאר בשביל לצפות בך עושה דברים מזוויעים״ אני דוחף את הצלחת ממני וקם.
״אתה לא תהיה בטוח בלעדי״ הוא קם גם הוא
״אני לא רוצה להיות חלק מהעולם שלך אייס.
זה לא יעזור לך..
אני לא רוצה להיות חלק מהדבר הנוראי הזה״ הוא מחזיק בזרועי ומושך אותי אליו
״אל תהיה כזה..תן לי לשמור עליך״ הוא מחבק אותי מאחור.
״אני לא אוהב את זה ״אני מדבר בקרירות
״תקבל אותי כמו שאני,הארי..״הוא מתחנן בלחש לאוזני
״בבקשה״הוא מחכך את אפו מתחת לאוזני.
אני מניד בראשי
״לא יקרה.
אנחנו לא שתי דמויות שמאוהבות אחת בשניה בטירוף מאיזה סרט.
אני לא אכנס לצרות בגללך.
כאילו אין לי מספיק״ אני מנסה לצאת מבין ידיו אבל הוא לא משחרר
״אני מאוהב בך בטירוף,אני לא אכניס אותך לשום צרות.
אני אגן עליך..״הוא מבטיח בפעם המי יודע כמה..
״אני אוהב אותך בכל ליבי..אני אפצה על כל יחס משפיל שאי פעם קיבלת..
תן לי הזדמנות להוכיח לך שאני מספיק טוב בשבילך״ הוא מתחנן
״אבל אתה לא טוב בשבילי.
לא כשאתה מכניס אותי לצרות.
אני לא צריך שיאהבו אותי ככה..בצורה ששמה אותי בסיכון.
אני לא אוהב את זה״ אני מנסה לדחוף אותו ממני.
אייס מסובב אותי אליו ומחזיק בפני העדינות,אגודליו מלטפות את עצמות לחיי ועיניו משננות את תווי פני בדקדוק.
״אני יכול להוכיח לך אחרת״ עיננו נפגשות וננעלות זו בזו.
״אני אוכיח לך שאני טוב.אני אהיה טוב בייבי..רק תן לי צאנס״הכנות הזאת..הוא גורמת לי לרצות להסכים.
״לא״ ההגיון שלי חזק יותר מהיצרים שלי.
״כן״הוא מניח נשיקה תמימה על שפתי
אני מניד בראשי ואז משפיל אותו.
״לא,אייס..תהיה מציאותי״אני נאנח בתסכול.
״אני מציאותי.עד היום שמרתי עליך.
כשחלית,כשהיית עצוב,כשבכית ונשברת,כשהיית כבר קרוב ללהרים ידיים..
אתה עד עכשיו אוכל ויושן ולומד בגלל שאני שמרתי עליך מוגן מכל מה שיכל להזיק לך.
אני אשמור על הביטחון שלך.
אני אוהב אותך.
אני אטפל בך..למה כל זה לא מספיק טוב?״הוא מתוסכל
״כי לא בחרתי את זה..אני לא רוצה להשלים עם המצב כי לא בחרתי אותו״אני מסביר.
אייס מביט בי בכעס,מתחיל להראות חסר סבלנות.
״אני לא אתן לך ללכת״ הוא נוזף.
״אני לא אתן לך הזדמנות לבחור מי שהוא אחר על פני.
אני רוצה להיות זה שיאהב אותך,יגן וישמור עליך ויטפל בך.
רק אני.ואני בלבד״ הוא מנשק אותי,מחזיק בראשי באגרסיביות.
אני מנסה להוריד אותו ממני.
״אני לא אוכל להיות שמח אם אחיה בפחד,אייס..
זה לא המקום שלי..תבין״ אני מבקש.
הוא מגחך את הצחקוק המטורף המוכר שלו.
״זה המקום האחד והיחיד.
אני אוכיח לך שזה מקומך.אני גם אוכיח לך שאתה תהנה ממנו״ הוא מדבר בלחש,בצורה מפתה.
ואני כמעט מאמין לו לגמרי..
