הערב היה סך הכול נורמלי, עכשיו ישבנו עם החברים שלו ולא ממש התערבבתי, פשוט שתקתי והעסקתי את עצמי בצד.
אייס כמובן, לא נתן לזה להחליק, הוא פשוט נשען לעברי, זרוע אחת נכרכת סביב כתפי וידו השניה נחה על ירכי.
״תשתחרר לערב אחר״ הוא מנשק את לחיי
אני פוגש בעיניו והוא מתקרב אלי עוד קצת.
״אתה טעות״ אני מודיע לו.
״אני יכול להיות הטעות הכי יפה שתעשה אם תיתן לי להוכיח לך״ כמו תמיד הוא עונה לי באופן חלקלק ומקורי, גורם לי להרגיש קצת מוחמא ומובך.
״אתה בלתי נסבל״ אני מסיט את מבטי ממנו.
״הארי, תסתכל עלי״ הוא מניח את ידו על לחיי, מסיט את פני לשלו.
״תן לי רק הפעם״ הוא רוכן, השפתיים שלו נוגעות לא נוגעות.
אני מנסה למשוך את עצמי אחורה אבל הוא מחזיק אותי במקום.
״הארי, תן למשיכה ביננו לעבוד, אני יודע שאתה נמשך אליי, ואני לא אמהר לעשות שום דבר נוסף.
רק תשחרר קצת.
הוא לוחש לי, שפתיו נחות קרוב לשפתי, על זווית פי.
״אני מת לנשק אותך, אני נמשך אליך ואני אוהב אותך. אני דואג לך באמת.. מה אתה עוד רוצה שאעשה בשביל ההסכמה שלך?״ הוא לוחש בחיספוס,ידו יורד לאט מהירך העליונה של רגלי המשוכלות אל מותני, מחבק אותי.
״מה קורה עם ההשתפכות היום?״ אני לועג.
״הארי״ הוא מדבר בטון רציני ואני נעצר.
העיניים שלנו ננעלות לכמה רגעים ואז הוא מניח נשיקה קטנה על שפתיי.
אני מבולבל, מביט בו בהפתעה.
״רק הפעם בייבי..״הוא לוחש, רוכן שוב ומחבר את שפתינו.
הוא עדין, איטי, הוא באמת סבלני- ואני מהסס, מזיז את שפתיי עם שלו בבילבול, משתף איתו פעולה בלי שום סיבה אמיתית.
מה שמתחיל כשפתיים שנפגשות עובר למפגש בין הלשונות שלנו.
הוא נשען לעברי ומחזיק בפני כאילו אני הדבר הכי חשוב לו בעולם-
זה מצליח להגיע אליי למרות שאני כל כך משתדל שלא.
אני מרים יד אל פניו ומרגיש את העור הרך ואת העקיצות של הזיפים הקטנים בחלק הנמוך יותר, ידי גולשות לשיערו הרך ולרגע אני באמת מאבד את עצמי ונסחף איתו.
הוא יודע לנשק כמו שהוא יודע לדבר וכמו שהוא יודע להיות מניפולטיבי ולעבוד על כולם.
אני תוהה אם יש מה שהוא שהוא לא יודע לעשות.
כשהשפתיים שלנו נפרדות, הוא מושך אותי לחיבוק חזק וחמים, ואני כל כך צריך את החיבוק הזה בעודי מבולבל, שאני מחזיר לו חיבוק חזק, כורך את ידי סביב צווארו.
״אתה לא תתחרט. אני לעולם לא אתן לך סיבה להתחרט״ הוא מנשק את ראשי בזמן שאני מצטער על מה שעשיתי, נוזף בעצמי על שנתתי לו להתקרב עד כדי כך.
אני לגמרי בצרות, נתתי לו פתח וזאת הולכת ליהיות בעיה.
והבעיה הכי גדולה, הפיל שבחדר במוח שלי שאני לא מעז לדבר עליו זאת המשיכה שלי כלפיו, והעובדה שלמען האמת אני באמת מתחיל להרפות מכל מה שמרחיק ביננו.
אני טיפש.
