פרק שלושים ושבע

7.8K 445 304
                                    

״תרחיק אותי מפה פליז״ אני מתחננת לאימרי והוא מחייך ומושך אותי לחיבוק.
הוא נושק למצחי בעדינות ואני נאנחת, עוד מעט נגמר הקידוש והזמן עובר פתאום כל כך מהר, וההחלטות שלי משתנות מרגע לרגע . וכרגע אני לא יודעת בכלל מה אני מתכוונת לעשות.

״לא משנה מה תעשי, בסוף יהיה טוב סור.״ הוא משתדל לנחם, אבל שום דבר חוץ מזה שיגידו לי פתאום שסער בא והדילמה והבחירה המטומטמת הזאת שווה לחרא.

״סהר? אנחנו יכולים לדבר?״ סער ניגש אליי. במין חוסר ביטחון לא אופייני בעליל לגבר שמולי. אני מהנהנת בשקט כשאימרי מסמן לי עם השפתיים- ב ה צ ל ח ה.
למרות שלא הוא ולא אני יודעים מה הולך לקרות.
הדבר היחיד שאני יודעת, זה שעוד. ארבעה ימים הטיסה,
והראש שלי ממזמן בעננים.

״אני מצטער אם אני מלחיץ אותך, אבל הטיסה שלך קרובה ואני- טוב, את כבר יודעת מה אני חושב״ הוא אומר בשקט.
כן סער, מי אם לא אני יודעת מה אתה חושב.

״סהר, אני יכול להגיד לך משהו לפניי?״ הוא שואל ואני מהנהנת בחשש.

״את יודעת, ״ הוא נושם עמוק , מעביר את ידו בשיערו בחוסר מנוחה.
״כןסעמק. אהבה זה זין. ועכשיו אני יודע כמה כואב זה, ועל איזה חרא אנשים מדברים, כי עד עכשיו הראת לי את הטוב. כן היו לנו את הקטעים שלנו, בכל זאת אנחנו לא כלכך קלים. אבל את מכילה אותי, כוסעמק סהר את היחידה. אני יודע שאת חזקה יותר מזה, את האישה הכי חזקה שאני מכיר סהר. אז אני צריך שתחזקי אותי, עכשיו יותר מתמיד. כי אני מרגיש חלש אחושרמוטה סהר. וזה קשה לי, אני לא ישבתי אף פעם מול אף אחד ככה חלש. ואני לא יודע מה אני עושה הלאה. אני באמת לא יודע״ אני בוכה, שוב.

״אתה יודע, עד היום הייתי עם המחשבה הזאת של להישאר. איתך כאן, שחבל לוותר ככה על זוגיות כזאת.״ אני נושמת עמוק והוא משפיל את מבטו למטה. בועט במעקה המרפסת. קיבל כבר את התשובה שלו.
״אבל אז עומרי לקח אותי לשיחה, ואתה יודע סער. אני לא אסלח לעצמי אם אני אוותר על המשפחה שלי בכזאת קלות. אם אני אוותר על האנשים ששם לידי לא משנה מה, אני יודעת שהטעות הזאת תלווה אותי כל החיים. כי אהבה באה ואהבה הולכת, אבל האנשים האלה איתי כל החיים.
ואתה הכרחת אותי לבחור, ואולי הם מתנהגים בכזאתי קלילות לנושא. אבל אני מכירה אותם, הם לא יסעו בלעדיי. לפחות לא עומרי אימרי וליעד. ואני אוכל את האשמה הזאת. ומה יעזור לי? שאני אשן איתך בסוף יום?
שאני לא אוכל את הסרטים לבד?
אתה יודע שזה לא הגיוני. אתה יודע שזה לא בסדר סער.
אם אתה באמת כל כך אוהב אותי, תשחרר אותי, תעשה את זה פשוט, תעשה לי את זה קל. כי אני לא יכולה ללכת ממך, גם אם אני רוצה. אני צריכה שתעזור לי, תלך. תשחרר ממני סער.״ הנאום שלי הצריך ממני כוחות שלא חשבתי שקיימים, הוא לא מסתכל עליי. אף לא פעם אחת מאז שהתיישבנו. אני מחבקת את הברכיים, והוא לא מוציא מילה מהפה.

תרשי ליWhere stories live. Discover now