פרק 8

1.3K 93 24
                                    

-נקודת מבטו של סבסטיאן-

ישבתי שעון לאחור על כפות ידיי על ראש גבעת שלג המשקיפה על הממלכה בעוד הרוח החזקה העיפה קצוות שיער לבנות על פניי. עצמתי את עייני ברוגע ונשמתי נשימה עמוקה. כעבור כמה דקות בהן נתתי לרוח הקרירה לנשוב על פניי ולהרגיע את רוחי, פקחתי את עייני והבטתי בעצים ובקרקע המושלגים, באגם הקפוא ובשמיים הריקים שנראו כל כך שונים מהעצים, האדמה, האגם והשמיים הנמצאים בגבול. שאפתי שאיפה עמוקה בניסיון נואש להריח ולו קמצוץ של ריח הדומה לריחות הנמצאים בגבול אך לשווא. שום דבר מלבד רוחות קרות לא הגיע לאפי. רציתי לחזור לשם. להביט שוב מסביב, לחוש אותם שנית. עברו יומיים מאז פגשתי את ריין לראשונה ומאז דמותה מסרבת לצאת ממחשבותיי. נשכבתי לאחור והנחתי את כפות ידיי אל מתחת לראשי. הבטתי בשמיים הריקים מעננים וזיכרונות מליל הפגישה עלו במוחי. נזכרתי בצבע עיניה המיוחדות. מבטה היה אדיש, אך במבט נוסף וארוך יותר ניתן היה לראות בבירור כי יש עולם שלם הנחבא מאחוריהם. עולם שהיא מתעקשת להחביא ולשמור אך ורק לעצמה. נזכרתי כיצד המסתורין מאחוריי העיניים הללו מנעו ממני מלקחת את רגליי ולברוח מהמקום ברגע שהבנתי שהיא מהאומה השנייה. נזכרתי כיצד הם בהקו באור הלהבות שריצדו ממרכז גבה והאירו את כנפיה ופניה באורם האדום. הלהבות גרמו לכנפיה להיראות כאילו היו עשויות מאש בוהקת ומסנוורת.

הידע הרב שלה על עולמה עוררו בי עוד סקרנות כלפיי האלפית. סקרנות זו גרמה לי להישאר, להקשיב ולשאול עוד ועוד. גלאנדור תמיד טען שסקרנותי עוד תסבך אותי בצרות ביום מין הימים, והרי הוא צדק. נזכרתי במגע עורה המפתיע כשאחזתי במרפקה באותו הלילה, וחיוך גדול ורחב נפרש על פניי. גלי חום נשלחו מקצות אצבעותיי אל שאר חלקיי גופי. זאת הייתה חמימות נעימה ומלטפת. זאת חמימות שאינה אופיינית לאף אלף בממלכה. נזכרתי בריח הנדף משיערה. ריח מתוק ורענן שלא הרחתי כמותו עוד. הדחף לקבור את ידיי בתוכו התעורר בי שוב. שפתיה המלאות והיפות, לחייה האדומות ואפה הקטן המשובצים נמשים קטנים, גופה המקומר והארוך, קולה העדין המשרה ביטחון, הלהבות שפרצו ממנה. הזיכרונות מריין הרחיבו את חיוכי וגרמו לאודם קל שהורגש על לחיי.

צל גדול ורחב חלף במהרה מעל ראשי ובקול נחיתה רועש שהרעיד את הגבעה נחת על הקרקע מאחוריי. נאנחתי בקול.

'שלום גם לך סליה.'

'חיפשתי אחרייך.'

'ומצאת אותי.' הפנתי את מבטי אליה וחייכתי.

'ובכן.'

'ובכן?' אמרתי וחייכתי אליה חיוך רחב עוד יותר.

'הפסק להתחכם. בניגוד לשאר האלפים בממלכה החיוך שלך אינו משפיע עליי. הבטחת שתספר לי על שראית בגבול.'

אין אש בלי רייןWhere stories live. Discover now