אין אש בלי ריין

פרק 14

-נקודת מבטה של ריין-

הבטתי באבי באדישות. "הבנתי." קבעתי ברוגע "האם נולדתי לפני איישה ועד היום חייתי בשקר?" שאלתי ברוגע כשציניות נשמעה בקולי בעוד אני צועדת אל עבר החלון הגדול שלצידי ומביטה אל הנוף שבחוץ. מבחוץ, הכל נראה שליו כל כך, רגוע כל כך. הנהרות שזרמו בקצב קבוע נגלו לעיניי, וטיפות המים המנצנצות לאור הדמדומים ריצדו עליהם והפנטו אותי. הצמחים הירוקים שמסביבם נעו במשב הרוח הקל ואנפה לבנה נחתה עליהם. מבקשת להתקדם לקו המים ולדוג את ארוחת הערב שלה. הבטתי בחצר הארמון. ילדי השומרים נראו ישובים במעגל ומאזינים לסיפורים על מלחמות, על גיבורים ונסיכות מפי האומנת שניתנה להם בזמן שהוריהם עסוקים בשיפור קסמם ולחימתם. מה לא הייתי נותנת בכדי להיות במקומם ברגעים אלו ממש. אך מציאותי שונה.

החזרתי את מבטי אל אבי. "על פי החוק, על הבכורה להינשא ראשונה. לפי החוק, הבכור, או הבכורה לשושלת המלוכה, נישאים ראשונים והם היורשים של הכס. כל הבאים אחריו, נישאים לבן שבט אחר המשויך למשפחת השר בשבטו, ועובר להתגורר ולהיות אדון או ליידי השבט אליו עבר. במקרה של בן שבט האש, הוא מיועד לשבת על הכס, במידה וישנו אח או אחות שנולדו לפניו, הם נישאים ראשונים ועוברים להתגורר בבית בן זוגם. האם עליי להמשיך לצטט את חוקי הממלכה?" חשתי כיצד קולי מתגבר וחום גופי עולה ממשפט למשפט. גופי החל לנפות מן החום ואדים החלו לעלות מגופי ולחרוך את שמלתי.

"האם את זקוקה לתזכורת. ריין?" שאל בחוסר סבלנות, הביט בעיניי במבט חודר וקם מכיסאו. עיניו לא מצמצו אף לא פעם אחת, ועיניו האפורות כאילו סרקו את נשמתי במבטם. מעולם לא אהבתי את מבטו של אבי, תמיד היה נדמה כי בעזרת מבטו בלבד, יודע הוא את אשר במוחי, כאילו בעזרת מבטו בלבד קורא הוא את מחשבותיי.

הרמתי את גבתי בתגובה. "את בעלת כוחות האש." אמר באיטיות, הדגיש כל מילה והתקדם באיטיות לאורך השולחן ארוך. השולחן היה הדבר היחיד שהפריד ביננו. הוא הניח את אצבעותיו הארוכות כיאה לבני שבט האוויר על המפה הפרושה על השולחן וגרר אותם אחריו לאחר כל צעד. הוא המשיך להתקדם כך לאורך השולחן הארוך עד שכבר היה בצידו השני. "בבעלותך ישנו דרקון." הוסיף באיטיות, נעצר במרחק כמה צעדים ספורים ממני ונקש במפרקי אצבעותיו על שולחן האוכל הכבד. קול הנקישה הדהד בחדר האוכל ושקט שרר בחדר. "ואת-" אמר בחיוך מבשר רעות והשתתק לכמה רגעים. "את היורשת החוקית על פי כל חוקי הממלכה." קבע והביט הישר אל תוך עיניי. הבטתי גם אני הישר אל תוך עיניו האפורות. מבטי היה חודר ועמוק. מילותיו היו נחותות יותר מקליפת השום עבורי. הוא הסתובב לכיוון השולחן העמוס והניח את ידו על תפוח גדול, אדום ועסיסי שהיה בראש פירמידת תפוחים אדומים ויפים המונחים בתוך קערת כסף עדינה ומעוטרת שנראה הייתה כאילו עשויה מענפים עדינים ורכים בקימורם. עבודתם של בני שבט הצמחים אני מניחה. הוא הרים את התפוח ואחז אותו בין שתי ידיו. טבעתו הכסופה בעלת אבן הספיר הגדולה שבמרכזה בלטה ונצצה. הטבעת הראתה את שיוכו למעמד הגבוה. "שמועות הגיעו לאוזניי, ריין." אמר בשעשוע ערמומי ומאופק ושיחק בתפוח האדום בין אצבעותיו. הבטתי למטה לכיוון התפוח בזווית עייני בסלידה בעוד ראשי בגובה עיניו. "השמועות מספרות כי את משתוקקת לבעל." אמר בשעשוע ואני בתגובה הרמתי אליו את עיניי.