אין אש בלי ריין

פרק 20

-נקודת מבטו של סבסטיאן-

קרני שמש חלושות החלו להתגנב אט אט מבעד לחלון המעוגל שבחדר הוריי. רוח מלטפת פרעה את הווילונות הדקים ומילאה את האוויר במשב רוח צונן. האור המוחזר מקירות החדר הקפוא, ריצד בצורות מוארות על רצפת הקרח המשובצת אבני ספיר היוצרות את סמל משפחתנו - דרקון. בראש קרני דרקון הספיר, התחלפה הרצפה המשובצת בשלוש מדרגות משובצות ומעוגלות המובילות לבמה קפואה ומרשימה.

אור קרני השמש החלושות, טיפסו אט אט על גבי מדרגות הקרח המשובצות וחשפו את מיטת הוריי העשויה קריסטל בצבע האיזמרגד. המיטה האדירה הייתה כמחצית מקיר החדר שמאחוריה. ניצבי קריסטל האיזמרגד ששימשו כמשענת למיטה המפוסלת והמרשימה, התפרסו בחופשיות. בגדלים שונים. באורכים שונים. הגבוהים שבינהם נגעו קלות בקודקודם בתקרה המרצדת. קרני השמש העדינות פגעו בהם קלות, ואלה בתגובה, הטילו אור כתום ומרצד על פניו הלבנות והישנות של אבי.

שיערו הלבן והארוך של אבי, סודר בקפידה אל מאחורי ראשו על גבי סדיני הסטן הסגולים מלבד קצוות שיער ארוכות שנעו עם כיוון הרוח אל מחוץ לגבולות מיטת הוריי המפוסלת והמרשימה. או לפחות הייתה של שניהם. ידיו הלבנות והחבולות הונחו אחת על גבי השניה על חזהו שעלה וירד באיטיות מתחת לשמיכת סטן שחורה ורכה. עיניו, היו עצומות. ופניו, היו שלוות.

אור כתום ריצד על כנפיו בעלות הנוצות השחורות והמבריקות. כנפיו האדירות היו פרוסות לרוחב המיטה המפוסלת, והן היו חבולות אף הן. נוצותיו השחורות הקיפו את גופו הישן והמואר, והן נצצו כאלפי יהלומים שחורים באור השמש הקרירה, ובצבעו הכתום של קריסטל האיזמרגד.

חזהו עלה וירד בקצב איטי. דמו נוקה מגופו ושיערו נשטף וסורק. את פניו הנאות של אבי, יפו צלקות שהעניקו לו מראה מסוקס אף יותר. אך הוא אינו יכל לראות זאת. את גופו, קישטו חבורות, צלקות ושטפי דם בלתי ניתנים לערעור. אך הוא אינו יודע על כך. את כנפיו, עיטרו קרחות ושריטות עמוקות שחשפו את עצמותיו. אך רוח השמיים, אינה תוכל לספר לו זאת. את קודקוד גולגולתו, קישטה קרחת מרשימה המרמזת על חוד החנית שניקב אותה ופגעה בראשו בצורה כה הרסנית. אך הוא אינו חש בזאת.

כיתרו, הונח על גבי כרית סטן סגולה בתוך ארון הקרח המלכותי, כאשר לידה, הונח כתר אימי.

ריחות בשמיה ותכשיריה של אימי עלה אל אפי ומילא את חלל החדר. שידת הבשמים והתכשירים המהודרת העשויה גם היא מקריסטל בצבע האיזמרגד הונחה אל מול חלונם המעוגל, והמראה בעלת צורתה הייחודית, תרמה אף היא למחול האורות המרצדים הממלאים את חדרם.

שלווה ורוגע שררו בחדר המלכים. האורות המרצדים, ריחות הבשמים, ויופי גופתו החבולה של אבי העניקו לחדר תחושת טוהר. תחושה שנעלמה מהמלכה.

כבר שני ימים ושני לילות שאני משקיף מבעד למפתן הדלת. משגיח. מקווה. מייחל, שיפתח אבי את עיניו. שיביט בי. השריד היחיד שנותר ברשותי ממשפחתי ימשיך בתפקידו. אך תחת אשר זאת, עומד אני, ורואה אותו נעלם מהנקודה הזעירה שבה "כאשר" הופך ל- "עכשיו" ומתחילה להיסחף אחורה ל- "אז". החלק העצוב הוא, שזה אורך רק כשניה אחת בודדת.

קולם של צעדים הקרבים לעברי נשמעו על הרצפה המשובצת.

"עיניו לעולם לא יפקחו עוד, נכון?" שאלתי מבלי להסיר את עיניי מאבי הישן.

"מצטער. עשיתי כל שביכולתי. פגיעת ראשו חמורה מדי." ענה המלומד.

הנהנתי בהבנה.

"הם זקוקים למנהיג". המלומד קבע והביט באבי.

"אני יודע." עניתי ונאנחתי בקול. איני רציתי זאת. איני בחרתי בכך.

"אפילו היום הארוך ביותר מגיע לקיצו, בני." ענה כאילו קרא את מחשבותיי.

"כשאב נותן לבנו שעון שעבר דורות בירושה הוא אומר: 'אני מעניק לך מבנה קבורה מפואר של תקווה ותשוקה שיתאים לצרכיך האישיים לא יותר משהתאים לצרכיי, או לצרכיו של אבי. אני נותן לך אותו לא כדי שתעקוב אחרי הזמן, אלא כדי שתשכח אותו לרגע מפעם לפעם, ושלא תבלה כל יום בחייך בניסיון להכניע אותו'. אך נראה כי הוא שוכח שהזמן מכניע אותנו, אם נחפוץ בכך ואם לא. ואכן, זהו מבנה קבורה מפואר. אני מתגעגע אליהם. כעת כל שנותרו לי הם הזיכרונות שלנו. אמור לי, מה אעשה איתם, מאז שהם אינם?" המשכתי לבהות בגופת אבי הישן.

המלומד הניח על כתפי את ידו והביט בי. "יודע אני מה הן מחשבותיך." אמר וסובב אליו את גופי. עיניו הצהובות הביטו בעיניי. "אין בכוחנו לבחור את גורלנו, סבסטיאן. אך אנו חייבים למלא את תפקידנו. הם בוטחים בך." אמר והצביע עם אצבעו אל חזהי.

הנהנתי בהבנה והנחתי בתגובה את כף ידי המקבילה על כתפו.

"מפקדיך וראשי השבטים ממתינים לך בחדר הישיבות."

"מוטב שלא נותיר להם להמתין עוד." עניתי. הבטתי מבט אחרון באבי הישן ופנינו לאולם הישיבות במהירה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

כן כן פרק קצר אני יודעת, מצטערת. :(

זהו, נגמר הדיכאון לבינתיים חח תודה על הסבלנות, אוהבת אתכם מאוד מאוד. פרק הבא יהיה באורך של הפרקים שהיו עד עכשיו. מקווה שתאהבו את הפרק למרות שהוא ממש קצר <3