אוקיי, ממש השתדלתי להיות עדינה והאמת שחלק מהתיאורים מחקתי כי הם היו יותר מדי ברוטליים והמטרה שלי היא שתקראו ולא שתקיאו על המקלדת שלכם XD מקווה שתהנו, ואני בכל זאת אזהיר, מי שקשה לו עם דם ואיברים קרועים, שלא יקרא את הפרק! (אגב, העינויים שכתובים פה הם מציאותיים לגמרי והשתמשו בהם בימי הביניים ובאינקוויזיציה)
אוהבת אתכם! <3
---------------------------------------------------------------------------------
-נקודת מבטה של ריין-
הבטתי באיישה המחויכת בבלבול. הבטתי בעיניה האחוזות טירוף, בחיוכה הזדוני. מהיום הראשון בו מוחי החל לצרוב בקרבו זיכרונות, ידעתי כי איישה הייתה מעדיפה כי מעולם לא הייתי מגיחה לאוויר העולם, אך מעולם לא העזתי לדמיין כי היא תעשה דבר שכזה.
מבטי עקב אחר כל צעד וצעד שביצעה, אחר כל תנועה ואחר כל מבט. חושיי התחדדו וגופי התקשח. "הרשי לי להסביר לך את תוכניותיי, אלא אם כן מנחשת את אותם." שאלה אותי כדרך אגב בחיוך רחב.
"אני בטוחה כי תצליחי להפתיע אותי." עניתי בכעס ובסלידה.
"אני חשה כי הינך כעוסה." אמרה בחיוך ופרמה את הקשר השומר על רצועת העור מלהיפתח, וקרקוש מתכות קל הדהד בין קירות התא.
"אם כך, דבר מה הינך אכן מבינה." עניתי בעוקצנות בעוד מבטי ההמום והסולד אינו סר מכיוונה. הייתי דרוכה לכל צעד שלא תבצע. ידעתי כי אין באפשרותי לעשות מאומה. הייתי רתומה לשלשלאות שמנעו ממני מלהניע את גופי ולו תנועה אחת זעירה, ולו, יחדרו ויתהדקו אל גופי אף יותר.
איישה גיחכה והזיזה את פניה מצד לצד. "ריין, ריין, ריין. חייבת להתחכם בכל מחיר." אמרה ובתנועה אחת חדה, פרשה את רצועת העור המגולגלת לאורך השולחן. רצועת העור הייתה כה ארוכה, עד כי כיסתה את כל השולחן עליו הייתה מונחת. כמות נכבדת של כלי עינוי סודרו בשורה. המבחר היה מרשים ובעל גדלים וצבעים שונים.
"ובכן? היכן הערכתך לכליי? היכן הערכתך לשבטי שעמל כה רבות על הכנתם? כבר שנים בהם אני עומלת ומתכננת כל פרט ופרט. כבר שנים בהם אני אוספת רעיונות כיצד עליי לטפל במפלצת שכמותך." אמרה וחשקה בשיניה בכעס. מעולם לא ראיתי שנאה כה רבה בעייני אלף כלשהו.
"ישנה מפלצת בכל אחד, והיא מנווטת אותו כאשר אתה מניח חרב בידיו. במקרה שלך איישה, אבינו בנה בתוכך שאול." סיננתי לכיוונה. הבטנו זו בעייני זו בכעס ודממה שררה בחדר.
"הקשיבי להזהרתי איישה. במידה ותציירי מטרה על חזהך, עלייך לצפות כי במוקדם או במאוחר ימצא מי שיכוון חרב לכיוונך." שברתי את השתיקה המעיקה והזהרתי אותה. ידעתי כי מילותיי יפלו על אוזניים ערלות. שנאתה הייתה כה רבה עד כי הייתה עיוורת לכל ההשלכות שבדבר מעשיה. איישה ניגשה באטיות אל מאחורי גבי, וחשתי כי אוחזת היא בקצות השלשלאות המנקבות את כנפיי. קרקושן נשמע בחדר, וכנפיי הרגישות והכאובות חשו בכאב אדיר כיצד מרימה היא את השלשלאות ומותחת אותן לכיוונה.
YOU ARE READING
אין אש בלי ריין
Fantasyשני הפכים, אש וקרח. בן כפור ובת אור. אהבתם של שני אלפים, משתי אומות שונות עלולה להביא לכאוס גדול. ריין, אלפית בעלת שיער אדום כמו להבה, השולטת באש. סבסטיאן, אלף עם עיניים סגולות ושיער לבן, מנהיג הכפור. נבואה ניבאה אסון גדול בעקבות אהבתם. אך...
