שון היה הראשון להיכנס לכיתה, מייקל עוד נשאר לכמה רגעים על הגג, מגחך לעצמו כשחשב שלפני שהם התחילו זוגיות, הם היו יותר זמן ביחד באוניברסיטה מעכשיו, כנראה שהפחד להיתפס די משפיע על ההתנהגות שלהם.
-
"מה זה?" שון שאל את מיר בהרמת גבה כשורוד השיער הניח שוקולד על השולחן שלו, "זה מג'ייקוב, הוא כבר בן 14 והוא עדיין זוכר אותך" הוא אמר ברוגז שדי הפתיע את שון והאסייתי נאנח, ג'ייקוב זה אחיו הקטן של מיר, הוא חולה בסרטן כבר יותר מ10 שנים והוא עדיין מטופל בבית חולים, שון לא יכול לשנוא גם אותו על המעשים שמיר עשה לו.
"אני מבין, עכשיו תעוף!" שון אמר בכעס ולקח את השוקולד אליו, מרגיש נכון לא להעיף את הממתק ממנו ופשוט לקחת אותו, ורוד השיער חייך קלות לפני שחזר לכיסא שלו, מחייך לעצמו בשקט ונאנח בהקלה על זה ששון לא סירב.
-
מייקל נכנס פנימה והאסייתי חייך אליו קלות לפני שהכניס את השוקולד לתיקו, גורם למייקל להרים גבה בשאלה כשראה את הממתק, 'מישהו מנסה להתחיל איתו?' הוא חשב לעצמו בקנאה, חוקר את הכיתה ועיניו נופלות על מיר המחויך, 'זה ממנו?' הוא המשיך לחשוב, מניח בחוזקה את הספרים על השולחן שלו, גורם לסטודנטים להביט עליו בשאלה, האסייתי גם הסתכל על מייקל, רואה את מבטו המסוקרן והכעוס, 'מה יש לו?' שון חשב לעצמו והניע את ראשו הצידה בחוסר הבנה.
הפרופסור נאנח, מתפקס על עצמו ומחייך אל הסטודנטים המסוקרנים, "שנתחיל?" הוא אמר בחיוך כאילו וכלום לא קרה והם הנהנו באיטיות, "מעולה" מייקל השיב, מסתכל לרגע על שון לפני שהתחיל את השיעור.
---
"תביא לי את התיק!" מייקל ציווה, הוא ושון עמדו בחנייה, כל אחד ליד כלי הרכב שלו, "למה?" שון שאל ולמרות זאת הביא לאחר את התיק שלו, מסתכל על איך שהפרופסור פתח את התיק וחיפש דבר מה.
"מה זה?" מייקל החזיק את השוקולד בידו, מראה אותו לשון, "ש-שוקולד?" שון ענה ושאל כאחד, לא מבין מה הפואנטה של האחר, "אני לא זוכר שלקחת שוקולד מהבית" מייקל אמר ברוגז, "כי לא לקחתי שוקולד מהבית..." שון מלמל בחוסר הבנה, "מה יש לך?" הוא שאל את הבוגר יותר, "מי הביא לך את השוקולד?" חום השיער היה נחוש מטרה לדעת, "מיר" שון אמר וכחכח בגרונו, הוא נעצר לרגע ואז צחק בקול כשהבין את התנהגותו של האחר.
"אל תגיד לי שאתה מקנא?" שון שאל, ממשיך לצחוק ומייקל נשף בכבדות, "הוא הביא לי את זה מאח שלו" הצעיר הסביר וזה רק גרם למייקל לכעוס עוד יותר, "מאח שלו? למה? הוא גם מישהו ששכבת איתו?" חום העיניים שאל בזלזול וכאן שון התעצבן, "אני כזה זול בשבילך?" הצעיר שאל ברצינות, מושך את תיקו ואת חטיף השוקולד מידו של האחר.
"אח שלו בן 14 והוא חולה בסרטן" שון אמר בכעס ומייקל הביט עליו בהפתעה, "מ-מה?" הפרופסור שאל, "אתה אמור להיות חכם, לא? למה להסיק מסקנות בעצמך?" הצעיר גער במבוגר יותר ששתק ולא ידע מה להגיד, מה שגרם לשון רק להתרגז עוד יותר.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
