תרפא אותי, פרופסור -פרק 36-

4.3K 302 427
                                    

שון שילב את זרועותיהם, ממשיכים ללכת בתוך הפארק, מסתכלים על הילדים המשחקים.
-

"אבא בוא!" ילד קטן אמר בהתרגשות ורץ לעברם של הזוג, לא שם לב לאן הוא רץ והוא נתקל ברגלו של שון, נופל על הריצפה.

"או אתה בסדר?" שון ניתק את שילוב הרגליים והתכופף לילד הקטן, עוזר לו להתרומם ובודק אם הוא בסדר, "אני בסדר" הילד השטני אמר בחיוך, "אני חזק!" הוא הוסיף בגאווה ועשה כאילו שריר עם ידו הדקה, גורם לזוג לצחקק באושר ושון ליטף את שיערו.

"אני מצטער!" קול של גבר נשמע ושון הרים את עיניו, רואה גבר עם שיער שחור נעמד ליד הילד, "אני אבא שלו" הגבר הסביר בחיוך מצטער ושון התרומם וחייך אליו, "הכל טוב" המלוכסן אמר, מסתכל על הילד ולאחר מכן על האבא, "כנראה שהשיער מהאמא" המלוכסן מלמל בחיוך והאב צחקק.

"מהאבא" הגבר תיקן והצביע אל הצד השני, גורם למייקל ולשון להביט לכיוון שהוא הצביע, רואים גבר שטני וילדה קטנה אוכלים ביחד גלידה ומנופפים לאב ולילד שיבואו, "או אתה..." מייקל אמר והגבר האחר חייך, "נשוי לגבר" הוא אמר להם לפני שהרים את הילד על צד גופו, "אתם גם?" האב שאל ומייקל חייך, "אנחנו בני זוג" הפרופסור אמר והאחר הנהן בהבנה.

"אבא, אני רוצה לאכול גלידה עם אבוש ולונה" הילד מלמל והאב צחק מעט ביחד עם האחרים, "כדאי שאלך, תיהנו" הזר אמר בחיוך, "תודה" הם השיבו לו, רואים איך שהוא רץ קלות עם הילד המצחקק אל בעלו והילדה השנייה.

-----

"הם חמודים" שון אמר כשהם חזרו ללכת בפארק, מחפשים עוד מתקנים, "מאוד" מייקל הסכים איתו, גורם לאנחה כבדה לברוח מגרונו כשהבין שהם לעולם לא יגיעו למצב כזה, מה שגרם לאחר להביט עליו בשאלה, "אתה מרגיש לא טוב?" שון שאל ואחז שוב בזרועו של מייקל שמיהר לחייך, "מה פתאום, אני מרגיש מעולה" הפרופסור השיב, צובט את לחיו של שון בעדינות, נותן לאחר להביט עליו לעוד כמה רגעים לפני שהוא חייך אליו בחזרה.

"אתה רעב?" מייקל שאל, "כן" שון ענה במבוכה והפרופסור חייך, לוקח את שון אל דוכן אוכל ונותן לקטן לשבת ליד שולחן מעץ בזמן שהוא הזמין להם לאכול.

--

"תודה" שון אמר בחיוך כן כשמייקל הניח על השולחן מגש עם שני בוריטוז בינוניים, נאצ'וס עם רטבים, שני פלחי תירס חמים, שני טאקוז קרנצ'יים, סלט ובקבוק של קולה קרה עם כוסות שתייה.

-

"יאמי, אוכל מקסיקני זה טעים" שון אמר כשהתחיל לאכול, נותן למייקל את האפשרות להסתכל עליו ארוכות לפני שהתחיל לאכול גם כן, רוצה למנוע מהדמעות לצאת ממנו והאוכל איפשר לו לחסום את חנק הבכי שבגרונו.

-

"שון?" מייקל שאל, תופס את תשומת ליבו של הגבר שמולו שהמשיך לאכול, "ממממ?" שון שאל בסקרנות, "סתם שאלה שמסקרנת אותי" מייקל אמר בחיוך, מסביר את עצמו עוד לפני ששאל ושון הנהן בהבנה, מחכה לשאלה.

תרפא אותי, פרופסורWhere stories live. Discover now