תרפא אותי, פרופסור -פרק 33-

6.2K 346 315
                                    

ג'יין פתח את הדלת באיטיות, רואה את מייקל יושב על המיטה ומלטף את הגבר שהיה נראה ישן, חום העיניים הרים את עיניו אליו והוא חייך לו קלות, "הוא נרדם?" הבלונדיני שאל בלחישה ונכנס פנימה, הולך אל שון כשמייקל הנהן לשאלתו.

"מסכן שלי" ג'יין ירד על ברכיו, מלטף את גבו של הגבר המקופל לפני שנשק לגבו, "הוא לקח כדור?" מנהל הבר שאל בלחש, עדיין מסתכל על שון, "כן" מייקל השיב בשקט, מאשר את שאלתו.

"הירו טיפל בברנדון" ג'יין אמר, מביט על עיניו המעט נפוחות של מייקל, מבין שהוא בכה לא מעט, "מה זאת אומרת?" מייקל שאל בכעס, "כנראה שהוא איים עליו והבריח אותו מהאזור או מהמדינה אפילו" הבלונדיני הסביר ונאנח, "לפחות הוא לא יתקרב יותר לשון" ג'יין הוסיף, יודע שאחרי איום מהירו אף אחד לא באמת הולך כנגדו, טוב, חוץ ממנו כמובן.

"אז הוא פשוט מתכוון לתת לגבר שניסה לאנוס את שון לברוח?" חום העיניים שאל בכעס, מעט מרים את קולו, "משהו כזה" ג'יין נאנח, "אין באמת מה לעשות נגד הירו" הוא הוסיף ומייקל נשך את שפתו התחתונה בכעס, "המשטרה לא יכולה לעשות משהו בנושא?" הפרופסור שאל ברצינות, מלטף את ראשו של שון, רוצה להגן עליו מהכל, "הירו נמצא בכל מקום, גם שם" ג'יין הסביר ומייקל נאנח כשהבין שזה נכון, אחרי הכל אם המשטרה לא הייתה קשורה להירו אז המקרה עם סטיבן כבר מזמן היה מופץ.

-

"תישנו פה היום גם, אני לא בטוח שאתן לשון מחר ללכת לאוניברסיטה, הוא ילך לברטה" ג'יין אמר ברצינות ומייקל הסתכל על שחור השיער ונאנח, "הבנתי, הוא צריך לנוח" הפרופסור אמר לבסוף, מחייך לג'יין בעצב והאחר החזיר לו את אותו החיוך.

"איפה פול?" מייקל שאל את האחר, "בחדר, הוא עושה שיחה עם כמה מהעובדים הסמויים של הירו, הם הרביצו לברנדון לפי מה שהבנתי" הבלונדיני השיב לאחר לפני שהתרומם לעמידה, "תישן, אתה בטח עייף" כחול העיניים הוסיף לפני שנשק ללחיו של שון, "לילה טוב" הוא לחש לצעיר ואז החזיר את עיניו למייקל, "לילה טוב" הפרופסור אמר וג'יין חייך אליו ושלח את ידו לראשו החום, "אני שמח שיש לו אותך" מנהל הבר אמר בכנות לגבר האחר שהתרגש לחלוטין מדבריו, "תודה" מייקל לחש, מקבל ליטוף קטן על ראשו מבן גילו שחייך אליו לפני שיצא החוצה.

-

מייקל נשכב על המיטה, מסתכל על שון שישן עמוקות ונאנח, הוא הסתכל על הגוף הקשוח והמעוגל של הצעיר לפני שהתרומם מעט לישיבה, מחליט לישר את רגליו של שון ולחבק את הצעיר אליו, מונע מהרגליים להתקפל שוב כשגופו חסם אותם מלעלות למעלה, "אני אוהב אותך" הוא לחש לאוזנו של שון, מקווה שאולי זה יעזור.

----

השעון המעורר צפצף ומייקל התעורר מהר וכיבה אותו, מסתכל על הגבר שעוד ישן מחובק אליו, הוא חייך בהקלה כששון לא ישן בתנוחת עובר, הוא למעשה חיבק אותו בחוזקה אליו.

תרפא אותי, פרופסורWhere stories live. Discover now