הם ניגנו ביחד על הפסנתר, שון ישב על רגליו של מייקל, שניהם עם בוקסר בלבד אחרי מקלחת של בוקר, כוסות הקפה מונחות מעלה על שולחן הפסנתר והם מצאו להם זמן רגוע ושקט להיות ביחד לפני שהם יצטרכו לחזור אל הבר.
-
"מייקל" שון מלמל ונעצר מלנגן כשהאחר הזיז את ידיו מהקלידים וחיבק אותו מאחור, נושק לגבו החשוף, "תמשיך לנגן" חום העיניים לחש ושון נגס בשפתו התחתונה עם חיוך קטן לפני שהמשיך לנגן, מאפשר למייקל להמשיך לנשק את גופו האחורי.
-
שון הפסיק לנגן רק בשביל להתרומם מעט ולקחת את כוס הקפה שלו, גורם למייקל לבהות בישבנו הקרוב לפני שהוא רכן מטה ונגס בו, גורם לשון לפעור את עיניו ולהניח במהירות את הכוס בחזרה במקום לפני שהוא דחף את מייקל ממנו, גורם לפרופסור ליפול אחורנית על הריצפה.
"איה" חום העיניים מלמל, משפשף את ראשו בזמן שהמשיך לשכב על הריצפה ולהסתכל על שון שהסתובב אליו והביט עליו ברוגז. "אתה אידיוט? כמעט שפכתי את הקפה!" שון נזף במבוגר ממנו וחום העיניים הסתיר חיוך, "מ-מי אתה?" מייקל מלמל, "מה?" שון שאל כשלא הבין את האחר, "מי אתה?" מייקל שאל שוב, יודע לשחק כמו שצריך, ושון פער את עיניו בבהלה והלך מהר אל הגבר השוכב.
"מייקל?" שון שאל ואחז בראשו של האחר שהביט עליו בבלבול, "איך אתה מכיר אותי?" הפרופסור שאל והצעיר הרגיש איך שליבו מפסיק לפעום, "מייקל זה אני!" שון אמר בדאגה לפני שחיבק את מייקל, "אל תשכח אותי!" הוא הוסיף במעט דרמטיות וחום השיער לא יכל שלא לצחוק ולחבק את שון בחזרה.
"אני לעולם לא אשכח אותך" הוא אמר והמלוכסן התרחק והביט על האחר בעיניים דומעות, מנגב אותן לפני שהכה את ראשו של מייקל, "חתיכת אידיוט! הבהלת אותי!" שון אמר ברוגז, רואה את החיוך החמים של מייקל והוא נרגע וחיבק אותו שוב, "אני אהרוג אותך אם תשכח אותי" הצעיר לחש והאחר גיחך קלות והתרומם לישיבה, עדיין מחבק את שון, "אני יודע" הוא השיב בחיוך, נושק לצווארו של שחור השיער.
-
"אתה חושב שג'יין ישים לב?" מייקל שאל כששון התרחק והסתכל עליו בשאלה, "למה?" הצעיר שאל, "לכל ההיקי שעל הצוואר שלך" הוא השיב ושון כחכח בגרונו במבוכה, מרים את כתפיו בחוסר ידע לפני שהתרומם לעמידה, שולח את ידו אל מייקל ונותן לאחר לאחוז בו ולהתרומם גם כן.
"עכשיו תיתן לי לשתות את הקפה שלי מבלי להציק לי!" שון הזהיר והלך אל הפסנתר, לוקח את כוס הקפה שלו ומתיישב בחזרה על ספסל הפסנתר, מרים גבה כשראה את מייקל הולך אל הסלון ומוציא משהו מתיקו.
-
"מה אתה עושה?" שון שאל כשמייקל התחיל לצלם אותו עם הטלפון שלו והצעיר כיסה את פניו עם ידו הפנויה, "אין לי תמונות שלך שאני צילמתי" הפרופסור הסביר והלך אל שון, מתיישב לידו וממשיך לצלם אותו, "תוריד את היד!" מייקל ביקש ושון נאנח והוריד את ידיו באיטיות, מאפשר למייקל לצלם אותו, "אל תראה עצבני! תחייך!" הפרופסור הפציר ושון הביט עליו ברוגז, נותן למייקל לתעד גם את זה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
