Never give up! L.T

פרק 2

היוששש סורי שלא העלתי השבוע פרקים פשוט כל השבוע היה לי אירועים כל יום אירוע אחר וגם היום יש לי ואני עייפה😴😴 טוב אז בקיצור הנה פרק 2 מקווה שתאהבו ולפאנפיק של נייל אני יעלה מחר פרק ואני ממש שמחה שהגבתן לי בתגובות כל מי שהגיבה❤️❤️
~~~~~~~~~
~נקודות מבט אלינור~
קמתי בבוקר ואנני ( המשרתת שלהם בבית מכיוון שאבא שלה עשיר מאוד-הערת כותבת ) באה להגיש לי את ארוחת הבוקר "בוקר טוב נסיכה" היא חייכה אליי וחייכתי אלייה וחשבתי על זה שהלוואי והיא הייתה אמא שלי ףאני יודעת שזה דבר נורא להגיד אבל פשוט המצב אצלי עם אמא שלי ממש רגיש "היי בוקר טוב" היא הנהנה ובאה לצאת מהחדר וקמתי אלייה "אנני?" עמדתי מולה והיא הסתובבה אליי "אני רק רציתי להגיד לך תודה על הכל באמת את באמת חשובה לי" וחיבקתי אותה "בתאבון מתוקה" אנני יודעת על זה שאני מרעיבה את עצמי אבל היא תמיד שמה לי יותר אוכל עם הרבה אהבה. אחרי שסיימתי לאכול הלכתי להתלבש לבית הספר שמתי ג׳ינס קרעים וחולצת בית ספר שחורה וביקשתי מהנהג שיקח אותי. למרות שהייתי עשירה לא היו מתקרבים אליי ילדים הודתי לנהג נכנסתי לבית ספר והלכתי ללוקר שלי להוציא את הספרים שלי ונכנסתי לכיתה וישבתי לשמוע מוזיקה ולצייר עד שהרגשתי את אחת האוזניות יוצאות לי מהאוזן "היי את" הסתכלתי עליו פאק! זה תום האקס שלי "מ..מה אתה רוצה?" הוא צחק "אל תפחדי ממני אני רק רציתי להזמין אותך למסיבה שאני עושה היום בערב" ממתי מזמינים אותי למסיבות? אולי זאת תחבולה? "למה אתה פתאום מזמין אותי למסיבה?" הוא חייך חיוך קטן "סתם רציתי שנהיה ידידים אחרי מה שקרה את יודעת הייתי שיכור" הסתכלתי עליו במבט של ׳אתה רציני?׳ "תום אתה כמעט אנסת אותי אבל אם אתה רוצה שנהיה ידידים אז מי אני שאני יגיד לא?" חייכתי אליו "אז את באה היום?" הנהנתי "טוב בבית שלי בשעה שמונה" והוא הלך לזונה שלו שנמרחה עליו שמעתי שירים עד שהמורה להיסטוריה נכנס לכיתה והוצאתי את אוזניות מהאוזניים "בוקר טוב תלמידים שבו בבקשה אלינור בואי איתי בבקשה החוצה לרגע" קמתי מהכיסא והתקדמתי אליו ויצאתי איתו מהכיתה וראיתי את המנהל המורה להיסטוריה חזר לכיתה והמנהל הסתכל עליי במבט לא מרוצה "אלינור אני שמעתי על המריבה שהייתה לך ף עם אשלי אתמול בקפיטריה חבל שאת עושה את זה יום לפני שנגמרים הלימודים" פאק!
~סטופ~
אשלי זאת הזונה שנמרחה על תום ואתמול היא ירדה על אלינור בקפיטריה ואלינור שפכה עלייה את כל המים שהיא הזמינה ממקודם
~חזרה לסיפור~
"אני מאוד מצטערת זה לא יקרה שוב היא פשוט ירדה עליי ונמאס לי שהיא יורדת עליי" הוא הזעיף את פניו "אבל זאת לא סיבה טובה כדי לשפוך עלייה מים את נשארת היום עוד שעתיים בבית ספר" לאאאאאא "אבל המנהל מחר גומרים לימודים" הוא הנהן בראשו "את רוצה להישאר גם מחר?" תמותתתת כבררר זקןןן "לא סליחה המנהל לאן להגיע היום בסוף היום?" הוא חשב וענה "בואי למשרד שלי" הנהנתי וחזרתי לכיתה וכל הכיתה הסתכלה עליי כאילו הם מתכננים ףעליי משהו זה היה מוזר אבל עזבתי את זה. במהלך השיעור חשבתי על מה היה קורה אם היו לי חיים אחרים "אלינור אלינור" המורה להיסטוריה צעק עליי וכנראה שלא שמעתי אותו אופסי? "את רוצה שאני ישאיר אותך היום שעה?" הנדתי בראשי "אז תעני על השאלה שרשומה על הלוח" קראתי את השאלה ׳איזה מלוכה הייתה פעם ברומא?׳ או זה קל "הייתה פעם ברומא מלוכה אבסולוטית שבה שלט שליט אבסולוטי שזה אומר שליט שכל הסמכויות שיכות לו (נראה לי שזה נכון סתם רשמתי משהו😂-הערת כותבת )" התגאתי בעצמי "יפה כל הכבוד תלמידים אני מצפה ממכם להגיע לרמה כזאת" ואחד התלמידים התפרץ "אם נהיה ברמה כזאת אנחנו נהיה ילדים מסכנים אפילו ג׳וק לא רוצה להיות ברמה כזאת" ששמעתי את זה דמעות עלו בעניי ובדיוק היה צלצול אספתי מהר את דברי והכנסתי אותם ללוקר והוצאתי מה שאני צריכה לשיעור הבא והתחלתי ללכת שעדיין יש לי דמעות בעיניים וחשבתי לעצמי אני עד כדי כך שנואה? וירדה לי דמעה בוגדנית אחת הלוואי והייתי נעלמת לכולם מהחיים והרגשתי מישהו מושך איתי מהיד "היי את בוכה?" נו תום בדיוק מה שאני צריכה עכשיו "לא אני בסדר אתה יכול ולעזוב אותי?" הוא הניד בראשו וחיבק אותי "תעזוב אותי אני רוצה להיות לבד" והתפרקתי עליו יופי בדיוק מה שאני צריכה עכשיו "די אל תבכי בגלל הכיתה הזאת הם לא שווים את הדמעות שלך הם סתם אידיוטים" והנהנתי בראשי וקמתי כדי ללכת "תודה ואני באה היום למסיבה" הוא חייך והלכתי היה צלצול לשיעור ועברו כמה שיעורים מאוד משעממים ובאתי ללכת הביתה ונזכרתי שיש לי ריתוק והלכתי למשרדו של המנהל דפקתי על הדלת "המנהל באתי לריתוק" הוא חייך "את יכולה ללכת זה בסדר אני יודע מה קרה היום בשיעור הכל בסדר" יששששש "תודה המנהל" יצאתי מהשער והתחלתי ללכת הביתה ברגל ולא באוטו רציתי קצת לשאוף אוויר הרגשתי שמישהו עוקב אחריי ובכל פעם שהסתובבתי לא היה אף אחד אז עזבתי את זה ולא התייחסתי. הגעתי הביתה אכלתי עשיתי שיעורים והתארגנתי למסיבה עשיתי מחליק והיה ובייביליס בקצוות ולבשתי שמלה שחורה שפתוחה ברגליים והשעה הייתה שבע וחצי יש לי עוד חצי שעה לעשות מה שאני רוצה אז החלטתי להתקשר לסבתא שלי
~שיחה~
אני: סבתוש?
סבתא: לי-לי מתוקה שלי מה שלומך?
אני: אני בסדר חושבת עלייך
סבתא: תסתכלי על הצמיד שהבאתי לך ותמיד תזכרי בי והסתכלתי על הצמיד וחייכתי
אני:סבתא מחר אני גומרת ללמוד ואני רוצה לישון אצלך בשישי טוב?
סבתא: ברור תבואי מתי שבא לך ואני גאה בך מאוד
אני: ביי סבתא אני אוהבת אותך
סבתא: ביי מתוקה אני אוהבת אותך יותר
~ניתוק~
וירדתי למטה "רונלד אתה יכול לקחת אותי לתום?" ואבא שלי בדיוק נכנס הוא הרים את גבותיו "תום? לא נפרדתם?" חייכתי "כן אבל הוא עושה מסיבה אתה יכול לקחת אותי?" הוא הנהן הגעתי למסיבה נתתי לאבא שלי נשיקה על הלחי ויצאנו מהבית "את צריכה שאני יחזיר אותך?" רונלד שאל הנדתי בראשי "לא אני אסתדר" הוא חייך "אוקי רק אל תחזרי מאוחר ואל תשכחי שאבא שלך ואמא שלך וכולם אוהבים אותך מאוד" הוא גיחך כשהוא ראה את פרצופי "אביך אמר לי למסור לך את זה" הוא חייך והנהנתי מה קורה פה? הוא אף פעם לא אמר לי את זה אבל עזבתי את זה ונכנסתי למסיבה וישר הרחתי ריח של סיגריות ואלכוהול וראיתי אנשים שיכורים ובנות נמרחות על בנים "אני רואה שהגעת בסוף" ראיתי את תום ואת החבורה שלו מאחורייו "אממ כן" הם חייכו וחיבקו אותי ולאחר כמה זמן תום והחבורה שלו התקרבה אליי "אלינור בואי רגע ליד הבריכה אני רוצה להראות לך משהו" באתי אחריהם ובלי ששמתי לב הם דחפו אותי לשם וצרחתי מבהלה ומהקור יצאתי מהבריכה "תגידו לי אתם רציניים? מה עובר על הפאקינג חיים שלכם? לכו תזדיינו כולם" ויצאתי משם בבכי רציתי להתקשר לאבא שלי שיבוא לקחת אבל הפלאפון שלי נרטב אז הלכתי ברגל וקפאתייייי מקור ושוב הרגשתי שמישהו עוקב אחריי ושוב התעלמתי מזה ופתאום הרגשתי שמישהו שם לי מתפחת עם חומר מרדים ובטעות נשמתי את זה והתעלפתי.
~~~~~~~~~~~
טוב אז זה היה פרק 2 מקווה שאהבתן יצא לי פרק ארוך ולא ממש מעניין ואני אשמח אם תגיבו אם אהבתן או לא אוהבת-נועה❤️