Never give up! L.T

פרק 19

אני בדרך הביתה מטיול יומיים בצופים (טיול קורס) והנסיעה היא שעה וחצי אז חשבתי לכתוב לכן פרק קצר (הוא ממש קצר) למרות שאני אמרתי שאני לא אוכל לכתוב עד ה-29.12 ואני באמת לא אכתוב עוד פרק עד אז למרות שזה יהיה יום שלישי הקרוב אבל עדיין...
תהנו מהפרק❤️
~~~~~~
~נקודת מבט אלינור~
״מה אתה הולך לעשות לה?״ אמרתי בפחד והחזקתי את ידו ״כלום״ הוא אמר בקרירות והתקרב אלייה ״למה עשית את זה?!״ הוא צעק ובעט בה ״לואי תרגע״ אמרתי לו ״די בבקשה תפסיק אני יספר לכם את הכל אני לא מהרעים אני לא באמת עבדתי איתם״ ויולט אמרה בכאב ולואי הרים אותה לספה שתתחיל לספר לנו.
״טוב אז ככה בהתחלה שיתפתי עם נייל פעולה ובאמת רציתי במוות של אלינור זה הדבר שהכי רציתי בעולם״ היא אמרה עם חיוך קטן ואגרופיו של לואי התחילו להופיע בידיו ״אבל אז אני הכרתי מי היא אלינור באמת ואני לא באמת שיתפתי איתם פעולה זה היה הכל משחק אני לא באמת רוצה שיקרה משהו לאלינור״ היא אמרה והשפילה את מבטה. ״תעופי מפה!״ לואי צעק לה והיא הביטה עליו לא מבינה ״מה לא מובן בתעופי לי מהפאקינג בית!״ הוא צרח עלייה בעצבים ״אלינור אין לך כלום להגיד?״ היא שאלה בהתחננות ״לו..״ התחלתי להגיד אך לואי קטע אותי ״לא אין לה כלום להגיד תעופי מפה עכשיו!״ לואי צעק עלייה והשפלתי מבט.
״אני ממש מצטערת אלינור״ היא אמרה בצער קמה מהספה שלואי הושיב אותה עלייה קודם ויצאה מהבית, הרשתי לעצמי להתפרק שוב בזרועותיו של לואי.
״היי יפה שלי די למה את עדיין בוכה?״ הוא שאל לאחר שיצאתי מהאמבטיה כדי לנסות להרגע מה שלא עזר בכלל, לואי הושיב אותי על ברכיו כך שכל רגל שלי מצד אחר של גופו ופניי מול פניו.
״בייב תפסיקי לבכות הכל בסדר״ הוא ניסה להרגיע אותי וחיבקתי אותו חזק ״אני כל כך פחדתי לואי״ אמרתי והוא קירב אותי אליו כמה שאפשר ״אבל די זה נגמר הכל בסדר אמרתי לך שכל עוד אני איתך לא יקרה לך ולנסיכה הקטנה כלום, טוב?״ הוא מנגב את דמעותיי והנהנתי אליו.
״בואי נלך לישון את מוטשת היה לך יום ארוך ומחר אני אטפל בגופה של נייל״.
~בוקר~
קמתי לפני לואי וראיתי שגם ליאן עדיין ישנה אז ירדתי למטה להכין להם לאכול וראיתי על המקרר פתק מנייל!
היה כתוב בפתק:
לואי מה חשבת שאתה תצליח להיפטר ממני ככה?
אלינור עוד תהיה שלי!
~~~~~
אמרתי לכן שיהיה פרק קצררר מקווה שאהבתן אני רוצה כבר להגיע הביתההההה😩😨