פרק 12

1K 59 17
                                    

היי בנות תודה רבה לכל הבנות המדהימות שהגיבו בפרק הקודם אני באמת אוהבת לקרוא את התגובות שלכן, היה לי יום גרוע עד שקראתי את התגובות שלכן אז באמת תודה❤️
וסורי שלא העלתי פרק בזמן שהייתי צריכה פשוט כל התקופה הזאת ומה שקורה משפיע עליי ממש לרעה ואם מישהי רוצה לדבר אז שתפתח פרטי ובכיף אני ידבר איתה...
טוב אז חפרתי מלא הנה הפרק תהנווווו❤️
~~~~~~~~~~~
~בוקר~
״אלי קומי״ לואי העיר אותי ״אלי״ לואי ניער אותי ״נו אני עייפה״ מלמלתי ״ישנת 13 שעות״ לואי אמר בגיחוך ״טוב טוב אני קמה״ קמתי בעייפות לכיוון השירותים כדי לצחצח שיניים והקאתי את כל מה שהיה לי בקיבה ״אוף מתי ייגמרו ההקאות האלה״ אמרתי לעצמי ביאוש ״אלי את בסדר?״ לואי שאל ברגע שהוא נכנס לשירותים (לחדר שיש בו את השירותים והכיור והמקלחת😂) הוא נשען על המשקוף ואני יושבת על הרצפה נשענת על הקיר ״לא״ עניתי בכאב כי כאבה לי הבטן ״את יודעת באמת שמתי לב שהשמנת קצת״ לואי אמר וצחק ״מפגר אחד״ אמרתי תוך כדי שאני בוכה מכאבים וצוחקת מהטמטום של לואי ״את יודעת שאני אוהב אותך?״ הנהנתי וניגבתי את דמעותיי ״טוב תתלבשי ותקחי לך בגדים ליומיים את באה איתי אבל את נשארת או במלון או במכונית״ הנהנתי ״אולי תארוז לי אתה?״ שאלתי עם חיוך ולואי הניד בראשו ״פליז״ עשיתי עצוב ולואי חייך ״טוב נו לכי תתלבשי ותאכלי משהו ואני מזהיר אותך את אוכלת״ צחקתי וקמתי מהרצפה להתלבש ואז לרדת לאכול כמו שלואי מבקש ממני.
לקחתי סקיני עם קרע בברך וחולצת בטן צמודה וחשבתי על זה שעוד כמה שבועות הבגדים האלה לא יעלו עליי יותר ושמתי לב באמת כמו שלואי אמר שבאמת השמנתי.
אחרי שהתלבשתי התאפרתי קצת שמתי אולסטאר גבוהות וירדתי למטה.
״היי גברת אלינור, בוקר טוב מה להביא לך לאכול״ הטבחית (זה כאילו מישהי שמבשלת להם) שאלה אותי ״אמממ אני אשמח לקפה וחביתה וסלט״ היא הנהנה וניגשה למטבח להכין את מה שביקשתי ובמקום שהיא תביא לי את האוכל אני הלכתי למטבח לקחת את האוכל בעצמי ״הו גברתי אני מצטערת״ היא פנתה אליי במעט פחד ״תקשיבי זה בסדר את יכולה לפנות אליי איך שאת רוצה ואת לא צריכה לקרוא לי גברתי את יכולה פשוט להגיד לי אלינור, ואת לא צריכה לפחד״ אמרתי לה עם חיוך והיא החזירה לי חיוך גדול והמבט הלחוץ שהיה לה ירד מפנייה ״תודה״ היא אמרה ואני הנהנתי בחיוך ״הנה זה הקפה וזאת החביתה והסלט עוד דקה מוכן״ הנהנתי ויצאתי מהמטבח לסלון לאכול שם ובדיוק לואי עבר ליידי והיה לו מבט עצבני מעט ״למה את לקחת את האוכל והיא לא הגישה לך אותו?״ לואי שאל ״כי אני רציתי״ אפשר לחשוב כאילו ״אני משלם לה בשביל זה אלינור״ גלגלתי את עיניי בעצבים ״אל תגלגלי עיניים״ לואי היה ממש עצבני והוא נראה כאילו הוא הולך לרצוח אותי זאת הפעם השנייה שאני רואה אותו ככה ״טוב תאכלי מהר ובואי למכונית אני מחכה לך שם״ לואי אמר בזלזול ויצא מהבית אכלתי חצי מהמנה ובאתי לצאת מהבית ״אני מצטערת״ הטבחית אמרה חייכתי אלייה חיוך עצוב מעט ״זה בסדר״ היא חייכה אליי ויצאתי מהבית למכונית.
נכנסתי וישבתי במושב ליד הנהג, ליד לואי.
התעלמתי ממנו והסתכלתי על הנוף בחוץ וכנראה שהייתי מרוכזת מידיי במחשבות שלא שמתי לב שלואי קרא לי ״מה?״ שאלתי במעט בלבול ״אני מצטער אני דיברתי לפני זה עם הבנים והייתה בעיה והוצאתי הכל עלייך וזה אני ממש מצטער״ לואי הוציא את כל מה שהוא רצה להגיד ״זה בסדר״ חייכתי אליו חיוך חלש, ״את יודעת שאני אוהב אותך נכון?!״ לואי שאל והנהנתי בעייפות ״בייב תלכי לישון יש נסיעה של עוד שעה בערך״ הורדתי את המושב אחורה והלכתי לישון.
~הם הגיעו למקום~
״אלי קומי הגענו״ לואי ניער אותי ״מממ״ אמרתי בעייפות ״קומי הגענו״ פתחתי את עיניי וראיתי מלון ענק כאילו משהו מטורף ״מה זה הדבר הזה, זה יקר ממש״ התלוננתי ״בשבילך הכל״ לואי חייך אליי ונתן לי נשיקה בלחי ״אתה נשאר איתי?״ הוא הניד בראשו ״אני והבנים צריכים לעשות כמה דברים״ באתי לפתוח את פי ולהגיד משהו אבל לואי עצר אותי ״לא את לא יכולה לבוא, יהיה לך יותר בטוח פה״ הנהנתי ויצאתי מהמכונית ועליתי ביחד עם לואי לחדר שנראה כמו ארמון.
״בייב אני צריך ללכת אני יחזור עוד כמה שעות טוב?״ הנהנתי במעט עצב ״יכול לקרות לך משהו?״ שאלתי אותו ״כלום לא יקרה לי אל תדאגי״ לואי חיבק אותי ונישק אותי במצח ״יש לך 2 שומרים מחוץ לחדר אז אם את רוצה ללכת לאנשהו הם יבואו איתך״ לואי אמר ויצא מהחדר.
לא היה לי ממש מה לעשות אז ראיתי בובספוג, ואז נרדמתי מרוב עייפות.
~נקודת מבט לואי~
עוד דקה אני הולך להגיע למקום שקבענו.
הגעתי ויצאתי מהאוטו ״הכל בסדר עם אלינור?״ ליאם שאל בזלזול ״תזהר״ איימתי עליו ״וכן הכל בסדר איתה ועוד משהו...״ הבנים חיכו שאני ימשיך את המשפט ״אני הולך להיות אבא״ אמרתי בשמחה וכל הבנים חיבקו אותי חיבוק גברים כזה.
״טוב עכשיו מה התוצאות ביינתים?״ שאלתי ״פוצצנו לו אתמול את 2 הבניניים הקטנים שלו ונשארו לו עוד 2 ועוד אחד זה הגדול״ זאין אמר והנהנתי ״והוא הגיב?״ הם הנידו בראשם ״אוקי תשלח לחיילים הודעה לפוצץ עוד ביניין אחד, לוק הזה יצטער שהוא התעסק עם אלינור״ אמרתי בעצבים והארי שלח לכולם הודעה והביניין התפוצץ וקרס.
~שיחה~
לוק:תפסיק עם זה
אני:מממ תן לי לחשוב על זה
לוק:נו חשבת?
אני:אני לא מפסיק לא אחרי מה שעשית לאלינור
לוק:אתה בטוח? אני נותן לך לשנות דעתך ואם לא תשנה אותה אתה תצטער מאוד
אני:אני לא משנה אותה
לוק:אוקי חכה חכה
אני:נראה אותך
~ניתוק~
ניתקתי את השיחה איתו ואלינור התקשרה
אלינור:לואי?
אני:קרה משהו?
אלינור:לא אבל יש לי שאלה
אני:מה?
אלינור:כל מה שיש עכשיו בחדשות עם הביניים שנופלים זה קשור אלייך?
אני:כן
אלינור:למה אתה עושה את זה?
אני:זה הביניים של לוק אני מחזיר לו על מה שהוא עשה לך.
אני:למה את שותקת
אלינור:לא יודעת
אני:טוב בייבי אני חייב לסיים אני אוהב אותך
אלינור:גם אני אוהבת אותך ביי
ניתקתי את השיחה עם אלינור והלכתי למשאית איפה שיש לנו את כל הציוד והמחשבים ואיפה שהיו הבנים, נכנסתי וראיתי אותם קשורים ״לואי תברח״ הארי צעק ״מה?״ שאלתי ומישהו נתן לי אגרוף והוציא אותי מחוץ למשאית.
התחלתי להרביץ לו והתווספו עוד 5 בנים להרביץ לי.
התחלתי לראות נקודות שחורות בעיניים.
״תעזבו אותי זונות״ צעקתי עליהם והם לא הקשיבו הרגשתי חלש.
הראייה שלי הטשטשה עוד יותר ואז ראיתי רק שחור....
~~~~~~~
פרק לא משהו אני יודעת וכנראה שלא יעלו פרקים עד יום שלישי שבוע הבא כי יש לי מלא שיעורים ומתחילים לי כל המבחנים.
הפרק מוקדש לכל הבנות המדהימות שהגיבו לי בפרק הקודם ולאישתי shaked_payne1
*אני אשמח לתגובות כמו בפרק הקודם❤️❤️

Never give up! L.TWhere stories live. Discover now