פרק 23

628 38 4
                                    

״היא בהריון?״ הרופא שאל הנהנתי ופניו החווירו ״למה שאלת מה יקרה לה?״ שאלתי בעצבים ״לה כלום אבל התינוק לא בטוח ישרוד״ הוא אמר והחזקתי בידה וליאן בידי השנייה, וככה נסענו לעבר בית החולים.
~נקודת מבט לואי~
הרופא יצא מהחדר שבו הם שמו את אלינור ״מה איתה?״ קמתי מהכיסא שעליו ישבתי אך בזהירות בגלל שליאן ישנה עליי ״היא בסדר טיפלנו לה בכל החתכים״ הוא נאנח מה שמסמן שיש עוד משהו ״היא עברה דברים קשים בתקופה האחרונה?״ הוא שאל והנהנתי, הוא נאנח וגירד את מצחו ״מה עם התינוק?״ שאלתי בפתאומיות ובדאגה ״אנחנו עדיין לא יודעים אנחנו מחכים שהיא תקום ונעשה לה בדיקות, אתה יכול ללכת להיות איתה עכשיו״ הוא אמר והנהנתי לו כאות לתודה והלכתי לחדרה.
ראיתי אותה שוכבת על המיטה מחוברת למכשיר שמודד את הדופק שלה והיא בדיוק מתחילה להתעורר ואיך שהיא ראתה אותי היא נרתעה בפחד ״תעוף מפה״ היא אמרה ״מה לא מובן בתעוף מפה?!״ היא צעקה ״אלינור אני מצטער על זה״ אמרתי בדאגה ״כן יופי עכשיו אפשר את הילדה שלי?״ היא אמרה בזלזול והדגישה את המילה שלי ״הילדה שלך?״ שאלתי ״כן שלי תביא לי אותה ותעוף מפה אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים״ היא אמרה בקרירות ״לא! אני לא הולך לשום מקום בלעדייך״ אמרתי בהחלטיות ״אני אוהב אותך אני מצטער״ אמרתי עם מבט מושפל והיא גלגלה את עינייה ״אנ..״ היא התחילה להגיד וצלצול הטלפון שלי קטע אותה
׳מצאנו אותו׳ הוא אמר
״אוקי, מי זה?״ שאלתי
׳נייל הורן, מכיר?׳ הוא אמר וחשקתי את לסתי
״אוקי תודה״ אמרתי לו וניתקתי
״מצאנו אותו״ אמרתי לה והיא הביטה בי מבולבלת ״את מי ששולח לך את ההודעות״ הסברתי לה והיא הביטה בי מחכה לשמוע את שמו ״זה אממ..״ נקטעתי על ידי הרופא שנכנס ״שלום אלינור את מרגישה יותר טוב?״ הוא שאל אותה עם חיוך והיא הנהנה ״אוקי תרימי את החולצה שלך מעט ונעשה בדיקה קטנה לראות אם עדיין את נושאת ברחמך את הילד או לא״ היא הסתכלה עליי בפחד והחזקתי את ידה אומר לה שאני כאן איתה.
~נקודת מבט אלינור~
הרופא מרח לי אל הג׳ל השקוף והקר על הבטן ולאחר כמה שניות ראינו על המסך את הבטן שלי, הרופא הזיז את המכשיר על בטני מסתכל שקוע במסך ״נו יש משהו?״ שאלתי בלחץ ״אני... אממ צריך לעשות עוד בדיקה קטנה״ הוא אמר ״יש בזה מחטים?״ שאלתי בפחד והוא הניד את ראשו וצחק, מה כל כך מצחיק?!
״את רוצה לעשות עכשיו את הבדיקה?״ הוא שאל והנהנתי והוא הגיש לי בדיקת הריון רגילה.
״קודם תנקי ממך את הג׳ל ואז תעשי את הבדיקה בשירותים פה מאחורה״ הוא אמר תוך כדי שהוא מגיש לי נייר לנקות את הבטן, ניקתי אותה והלכתי לעשות את הבדיקה.
חזרתי לחדר מתהלכת מצד לצד בלחץ ״אלינור שבי עשית לי סחרחורת״ לואי אמר לי וחייך ״אני בלחץ אני לא יכולה״ אמרתי ״עשית את הבדיקה?״ האחות שנכנסה לחדר בית החולים שאלה והנהנתי ״תביאי לי לראות״ היא הגישה לעברי את ידה ושמתי בידה את הבדיקה ״אני מצטערת מתוקה אבל את לא בהריון״ היא אמרה עם פרצוף מתנצל ויצאה מהחדר.
התיישבתי על ברכיו של לואי והוא מחבק אותי ביד אחת כי ליאן מוחזקת בידו השנייה ״די ששש הכל יהיה בסדר״ לואי אמר מנסה להרגיע את הדמעות שהתפרצו מעיניי ״לואי אני מצטערת שצעקתי עלייך מקודם אני לא יודעת מה הייתי עושה אם באמת היית הולך ממני״ אמרתי לו נצמדת אליו יותר מרגישה את חופ גופו ״אני זה שצריך להצטער אני כזה דפוק כל הזמן את נפגעת בגללי לא מגיע לי אותך״ הוא אמר בצער ובזלזול בעצמו ״שלא תעז לזלזל בעצמך!״ אמרתי לו ״אתה מושלם בשבילי ואני אוהבת אותך״ לא נתתי לו להגיב ונישקתי אותו ״אני מבטיח לך שאני יפצה אותך על זה״ הוא אמר ונגע בבטני.
~~~~~~~~
פרק קצר אני יודעת אבל אני לא יודעת אם אני אספיק להעלות עוד פרק עד יום שני אז העדפתי להעלות היום לפחות משהו.
אני מקווה שאהבתן את הפרק יש לי כמה הודעות:
1. הסיפור הבא יהיה על הארי ולא על ליאם בגלל שהתחלתי סיפור גם על הארי וגם על ליאם אבל לסיפור של הארי יש לי יותר המשך.
2. הסיפור הזה הולך להיגמר בפרקים הקרובים.
3. ברגע שהסיפור הזה נגמר אני מסיימת את הסיפור של נייל.
*אני אשמח לתגובות*

Never give up! L.TWhere stories live. Discover now