Never give up! L.T

פרק 14 חלק 2

אני באמת מצטעת שלא העלתי פרקים אני ממש מקווה שאתן מבינות אותי.
ושוב פעם אני יגיד סליחה.
~~~~~~~
״אלינור זאת מלכודת״ לא הקשבתי לו ורצנו לכיוון הדלת עד שנשמעה ירייה....
~~~~~~~~~
~נקודת מבט כללית~
עד שנשמעה ירייה והכדור פגע לאלינור בבטן.
אלינור נפלה על הרצפה מחזיקה את הבטן שהיא כבר מלאה בדם ובוכה מכאבים.
לואי ישר זינק על לוק וירה לו ברגל והארי בדיוק עבר וראה אותם ״פאק אלינור״ הארי מלמל ועזר ללואי לקחת את אלינור אל האוטו כשהם הניחו אותה שם הארי רק לשחרר את שאר הבנים ולואי נסע אל בית החולים.
הרופאים ישר הכניסו את אלינור לחדר הטיפולים והשאירו את לואי בחוץ, מת מדאגה, מת לדעת מה קורה עם אהובתו, מת לדעת מה קורה עם הילד שלו.
הארי והבנים נכנסו בסערה לבית החולים וניחמו את לואי, שקט שרר בבית החולים ולואי הרס אותו שצעק ״אני רוצה לדעת מי ממכם הביא אותה לשם״ לואי היה אדום מבכי ומעצבים והסתכל על הבנים ״אנ..אני״ הארי מלמל לואי בא לתקוף אותו אך עצר ברגע שראה את הרופא יוצא החוצה, מלא בדם, מלא בדם של אהובתו ששוכבת שם על המיטה בבית החולים והוא לא יודע מה קורה איתה.
״מישהו ממכם פה הוא הבן זוג שלה?״ הרופא שאל ולואי הנהן ״אז בוא אני צריך לדבר איתך ביחידות״. ולואי הלך עם הרופא אל כיוון חדרה של אלינור.
~נקודת מבט לואי~
״היא בסדר?״ שאלתי בדאגה ״היא בסדר אין לה נזק רב״ חייכתי חיוך מאושר ״אבל האממ...״ הרופא גירד בעורפו ומלמל ״אבל מה? תגיד לי מה״ צעקתי עליו ״אבל התינוקת כנראה לא תשרוד״ הרופא אמר בעצב ״הסיכויים שהיא תשרוד גדולים?״ שאלתי כשאני מנגב את עיניי ״למזלך ולמזלה של הבחורה התינוקת הספיקה לפתח את כל האיברים הדרושים אבל הכדור פגע בתינוקת הסיכויים שלה הם עשרים למאה אולי״ איך הוא אומר את זה בצורה כזאת?! אם הבחורה שאני אוהב והילדה שלי לא היו שוכבות עכשיו מחוסרות הכרה בחדר המסריח הזה הייתי הורג אותו עכשיו ״אני רוצה לראות אותן ושלא תעז להגיד לי לא״ אמרתי לו בעצבים ״אב..״ הרופא התחיל לדבר אך עצרתי אותו ״שום אבל תן לי לראות אותם!״ צעקתי והוא הנהן בפחד והוביל אותי אל חדרה שהיה בהמשך המסדרון.
נכנסתי לחדר אני רואה את אלינור שוכבת מורדמת על המיטה וכל הבגדים שלה מלאים דם, ומעבר לוילון רואים את שתי הרופאות שנלחמות על חייה של הילדה שלנו.
הרגשתי שעולמי חרב, זה יהרוס את אלינור אם יקרה משהו לילדה.
הרופאה יצאה ממאחורי הווילון עם חיוך ענק ״יש לכם מזל ענק בחורי התינוקת תחייה, עכשיו תחייך קצת״ אני קפאתי לא ידעתי איך להגיב רק עלה לי חיוך ענק על הפרצוף וכמה דמעות של אושר ירדו מעיניי.
״אני יכול לראות אותה?״ שאלתי באושר ״אנחנו נשטוף ממנה את כל הדם ובעוד רבע שעה ( 15 דקות ) אתה והאמא תוכלו לראות אותה״ היא אמרה עם חיוך ״מעירים אותה עכשיו תלך תגיד לה שהכל בסדר ותגיד לה שהכאב יעבור בעוד כמה ימים״ הנהנתי באושר "תודה רבה״ היא הנהנה והלכתי לעבר מיטתה של אלינור רואה אותה ממצמצת ונאנחת מכאבים.
״לואי״ היא לחשה והתקדמתי אלייה מחזיק לה את היד ״אני פה יפה שלי״ נישקתי לה את היד ״כואב לי״ היא לחשה בכאב ״אני יודע אהבה שלי זה יעבור לך עוד מעט״ היא הנהנה ״ואת יודעת שאת ילדת?״ היא פתחה את ענייה ואז גנחה בכאב ״מה?״ היא שאלה ״יפה שלי את אמא ואני אבא״ אמרתי בהרגשות ״זה בן או בת? אני רוצה לראות אותה״ היא חייכה באושר ״זאת בת ואנחנו תכף נלך לראות אותה״ חייכתי אלייה ״ואיך לא קרה לה כלום?״ היא שאלה וגנחה מכאב כשזזה מעט ״אני יספר לך הכל אחר כך תנוחי עד שנלך לראות אותה״ היא הנהנה ועצמה את עינייה.
הוצאתי את ידי מידה והיא פתחה את עינייה שוב ״אל תלך לואי תישאר פה איתי״ היא ביקשה, לקחתי את ידה שוב וישבתי שם קצת עד שיקראו לנו לראות את התינוקת.
~נקודת מבט הארי~
לואי והרופא נכנסו אל המזדרון הארוך בדרך לחדרה של אלינור. ״זה הכל בגללי״ אמרתי לפתח וליאם הסתכל עליי ״אל תגיד את זה הארי זה לא בגללך״ ליאם ניסה לנחם אותי ״זה בגללי ליאם, בגללי היא שוכבת שם עכשיו אני לא יודע מה איתה, בגללי יכול להיות שהילד או הילדה מת, יכול להיות שעכשיו בגללי הם לא יהיו שמחים יותר״ התייפחתי והרופא שדיבר עם לואי יצא החוצה וישר ניגשתי אליו ״מה קורה איתם בבקשה תספר לי״ התחננתי אליו ״הנערה בסדר מבחינת מצבה אך לגבי התינוקת אני לא יודע היא כנראה תהיה בסדר״ חייכתי חיול גדול והוצאתי נשיפה ארוכה ״תודה רבה״ הרופא הנהן בחיוך והמשיך בדרכו.
״אני לא מאמין לואי הוא אבא אוקי הוא פאקינג אבא״ אמרתי באושר והתיישבתי חזרה בכיסא מחכה ללואי שיצא החוצה.
~בחזרה לקודת מבט של לואי~
״בחורצ׳יק תעיר את הנערה ובואו״ הרופאה אמרה לי וזה מה שעשיתי. ״אלי קומי הולכים לראות אותה״ אלינור ישר פתחה את עינייה והרמתי אותה ״אח לואי״ היא התעצבנה עליי שהכאבתי לה וצחקתי עלייה ״דפוק״ היא נתנה לי מכה חלושה וחייכה ״אני שמחה לראות שאת בסדר, בואו מכאן״ הרופאה הובילה אותנו למחלקה של התינוקות.
התינוקת הייתה בתוך אינקובטור ( ככה רושמים את זה? וזה הדבר הזה ששמים בו תינוקות שנולדו לפני הזמן - פגים ) היא שכבה שם כל כך קטנה כל כך יפה.
״אני יכולה להרים אותה?״ אלינור שאלה כשהיא מנגבת דמעות של אושר מעינייה ״בעלך יביא לך אותה לחדר שלך כי את לא יכולה לעמוד״ הרופאה אמרה ואלינור הסתכלה עליי בהתרגשות.
״תודה רבה לך״ אמרתי לה
( אני מזכירה שזאת עדיין הנקודת מבט של לואי למי שהתבלבלה או שחכה ), החזרתי את אלינור לחדרה והלכתי להביא את התינוקת ״שלום מה שמך?״ האישה שהייתה שם בקבלה שאלה ״לואי טומלינסון״ עניתי לה והיא רשמה משהו במחשב ואמרה לי ללכת לאחת האחיות ״שלום באתי לקחת את התינוקת שלי היא נולדה לפני שעה וחצי בערך השם שלי זה לואי ושם האמא אלינור״ היא הנהנה ושמה אותה במיטה קטנטנה ועל המיטה היה תלוי שלט של המשקל שלה, תעודת זהות, שם ההורים, ותאריך ושעת לידה.
״תודה״ אמרתי לה ברגע שהיא הביאה לי את העגלה עם הילדה שלי שם ״רק תיזהרו ותוך חצי שעה תחזירו אותה ולא להוציא אותה החוצה״ הנהנתי והלכתי לכיוון החדר של אלינור רואה שם את הבנים יושבים ומחכים שחכתי מהם ״אומיגאד איזה יפה היא מזל טוב״ ליאם אמר ״לואי אני מצטער״ הארי אמר ״הכל בסדר אחי אתם יכולים להיכנס לראות את אלינור הם לקחו את הדברים שלהם והלכנו למזדרון הארוך שהיה שם ״האאא מזל טוב״ הארי אמר וצחקנו כולנו.
נכנסו לחדר של אלינור והיא ישר רצתה את התינוקת לידיים שלה ״יפה שלי״ היא חיבקה אותי ונישקה אותה בכל מקום.
״לואי אנחנו אמא ואבא״ אלינור אמרה בהתרגשות.
~~~~~~~
סוף הפרקקק דיי כמה בכיתי בפרק הזה.
אני יגיד שוב פעם סליחה באמת סליחה אני מקווה שתאהבו את הפרק עבדתי עליו הרבה ועשיתי אותו הכי הכי טוב שאפשר אני מקווה שתאהבו אותו.
שבוע טוב יפות שלי❤️
-היום הפרק מוקדש לכל הקוראות המדהימות שלי.
אני אשמח לתגובות😛😉