His angel [5]

סקרלט (23)

"סקאר?" לאונרדו נכנס למקלחת והסתרתי את עצמי במגבת. "את נבוכה?" הנהנתי והוא צחק. "ראיתי אותך כבר בעירום," הסמקתי והוא חייך ונישק אותי.
"את יפהפייה, עם זה ובלי זה, אל תהיי נבוכה."
הוא הוריד את החולצה והמכנס שלו, בחנתי את הזקפה הענקית שלו ובלעתי את רוקי.
"את זה את ראית גם," הוא לחש ותפס את הגומי של הבוקסר שלו.
בחנתי אותו בציפייה וליקקתי את שפתיי.
הוא התקרב אליי, מבטי עדיין נעוץ בזקפתו.
"תוריד את זה," לחשתי בקושי.
רוק מילא את פי. רציתי לראות אותו.
רציתי שעיניי יטיילו על גופו ויסרקו כל חלק בו. רציתי את זה כל כך.
הוא הוריד את הבוקסר והוריד ממני את המגבת.
הסמקתי, הזין שלו כל כך גדול, לעזאזל.
אני יודעת שראיתי אותו, לעזאזל, ראיתי אותו מלא בעירום, במשך ארבע שנים ויותר, אבל בזמן האחרון, שאני מסתכלת עליו ככה זה שונה.
אני נמשכת אליו.
באמת נמשכת אליו.
"ממה את כל כך מובכת, מלאך? את כבר נגעת בי וירדת לי, ואני ירדתי לך וזיינתי אותך.. מה הבעיה?"
"אני לא יודעת.. אני פשוט חושבת שזה מוזר,"
"כי את ילדה קטנה?"
"אני לא ילדה קטנה!" נהמתי והוא חייך והצמיד את שפתינו זו לזו. "לא! תפסיק! אתה כזה מניאק!"
"אני מניאק, מלאך קטן?" הוא לחש כנגד שפתיי.
בטני התכווצה ואיברי פעם בחוזקה בין רגליי.
אני אוהבת את התחושה הזאת רק בגלל שאני יודעת שהיא עוד מעט תהפוך מתחושה מעצבנת שאני מנסה להסתיר מלאונרדו, לתחושה אחרת שהוא יעזור לי להגיע אליה.
"לאו?"
"כן, מלאך שלי?" הוא שאל ובחן את גופי. הוא שלח את ידו וצבט את הפטמה הזקורה שלי וגנחתי. "תעשה את זה עוד פעם," הוא הרים אותי והושיב אותי על השיש.
הוא עשה את זה עוד פעם ולקחתי את ידו והנחתי אותה על איברי. הוא גנח לאוזני ושפשף את הדגדגן שלי בזמן שהכניס את הפטמה שלי לפיו.
הוא רוצה את זה, כמעט כמו שאני רוצה את זה.
"לאו.."
"פאק, אני לא יודע אם אני אוהב או לא אוהב שאת קוראת לי ככה, אבל האמת היא שאני מתחיל לחבב את זה." הוא הכניס אליי אצבע והנפתי את ראשי לאחור. הוא נישק את צווארי ושיחק עם הפטמה שלי בידיו. "את ילדה טובה, סקרלט.. כל כך טובה," הוא לחש לאוזני בקול צרוד ושקט.
אני נשבעת שהגבר הזה - הגבר הזה ששייך לי - מחרמן בטירוף.
כמעט עד שבא לי לצרוח.
זזתי על ידו והוא גיחך. "כמה את רוצה את זה, סקרלט?"
"הרבה.. הרבה, לאו," גנחתי.
הוא צחק והרים אותי עליו. לקח אותי במהירות למיטה וזרק אותי עליה. "לאו," נאנחתי. "תפסיק עם זה,"
הוא בחן אותי והרים את רגליי על כתפיו.
"לאונרדו.." יבבתי והוא ינק את הדגדגן שלי אל פיו החם, רעדתי קצת ותפסתי בשיערו - שכבר היה מבולגן, ולעזאזל, הוא נראה מושך כל כך ככה.
נצמדתי ולחצתי את הכוס שלי על פיו.
הייתי חייב לגמור והוא מושך את זה יותר מדי.
שפתיי רעדו שהוא ליקק את פתחי ואז דחף אליי שתי אצבעות וגרם לי לגנוח.
הוא המשיך ללקק ולמצוץ אותי עד שכל גופי היה מכוסה בזיעה קרה שנוצצת ומבריקה את עורי ושפתיו של לאונרדו וסביב שפתיו היו רטובות ברטיבות שלי.
לא ידעתי אם אני אוהבת או שונאת את זה, אבל הוא היה נראה סקסי בטירוף כך.
"את סוגרת עליי, אני בקושי יכול לנשום." הוא התנשם לאיברי ופתחתי את רגליי ככל שיכולתי.
הוא עיקל את אצבעותיו בתוכי והידקתי את אחיזתי בשיערו, משכתי אותן וגנחתי. "שם, כן.. בדיוק שם, אלוהים. כן!" צעקתי וגמרתי על אצבעותיו בלשונו. הוא חייך והרים את ראשו אליי.
"מלאך יפה שלי," הוא לחש וקם מהמיטה. "את כל כך יפה שאת גורמת, אני נשבע," הוא נישק אותי ובחנתי אותו.
חיוך קטן נפרש על פניי והוא הצמיד את מצחו אל מצחי.
"אני אוהב אותך," לחישה שקטה.
שלוש מילים שגרמו לבטן שלי להתהפך. הוא אמר את זה כך כך הרבה פעמים, אבל זה מרגש כל פעם מחדש.
קים התפרצה לחדר ובחנה את לאונרדו. "דבר ראשון, אתם דוחים. תתלבשו, דבר שני, אני צריכה לדבר איתך." הוא כיסה אותי בשמיכה ונישק את ראשי.
הוא שם בוקסר ומכנס ובחן אותה. עיניה היו מוצפות דמעות והוא נאנח וחיבק אותה. "מה קרה?"
"הוא.. סקרלט אני מצטערת, אבל אחותך בלתי נסבלת ואני שונאת אותה."
"מה היא עשתה?" לאונרדו שאל ובחן אותה.
"היא פשוט.. היא לא אמורה להיות בהיריון ממנו, בסדר? הוא שלי, הוא הגבר שלי ואני.. הוא תמיד-" לאונרדו חיבק אותה והיא בכתה. "אני לא אוהבת אותה. אני לא רוצה.. קולטון שלי. הוא החבר הכי טוב שלי ומאז שהוא גילה שהיא בהיריון ממנו הוא לא עוזב אותה. ולא ביקשתי ממנו הרבה! רק להיות איתי קצת.. הוא אפילו לא ישן איתי בלילה, הוא כנראה היה עסוק מדי בלזיין אותה." הוא נאנח ונישק את מצחה. "זה בסדר, קים.. הוא פשוט דואג לה ולילד שלהם,"
"היא בת שש עשרה! היא גדולה ממני בפחות משנה, לאונרדו. היא לא צריכה את ההיריון הזה, היא בכלל לא רוצה את הילד." בחנתי את קים וליבי התכווץ.
אני מבינה את הזעם שלה. קולטון והיא.. ובכן, היא אוהבת את קולטון בטירוף, ועכשיו, בגלל שליילה בהיריון ממנו, אז הוא רק איתה כל היום והוא בקושי מתייחס לקים.
וקים קנאית ומחפשת ממנו תשומת לב מלא זמן, ואני מבינה למה, הוא די חתיך וגם זה ברור שהוא דלוק עליה לגמרי ולא באמת רוצה את ליילה, על אף שליילה כן רוצה אותו, ואני מניחה שכך רוב הבנות בגילה.
אני לא אתפלא אם האובססיה הזאת לקולטון התפתחה הרבה לפני שהם נפגשו פנים מול פנים. זאת אומרת, קולטון הוא מתאגרף די מפורסם, הוא ניצח בקרבות אנשים שלא היה לו סיכוי מולם, הוא ניצח נגד כל הסטטיסטיקות, נגד כל האנשים שהצביעו.
אני יודעת שדומיניק לא אוהב את זה שהוא מתאגרף, אבל כל שאר המדינה כן.. כנראה שכשליילה היה אצל מי שאימץ אותה ואצל שני האחים שלה, היא צפתה בו או משהו כזה.. מה שמזכיר לי, ליילה רוצה בהיריון הזה. היא לא שומרת אותו רק בשביל קולטון.
היא אמרה לי שהיא חשבה והחליטה שהיא לא רוצה להפיל את העובר, היא רוצה ללדת אותו.
היא אמרה את זה עם חיוך והיא לא שיקרה.
היא לא יכולה לשקר לי, בדיוק כמו שאני לא יכולה לשקר לה.
"קים, אני לא חושבת ש-"
"אל תתערבי, סקרלט. זה ברור שתהיי בצד של אחותך." היא נהמה ולאונרדו נעץ בה מבט.
הוא לא אוהב שמרימים עליי את הקול, וגם אני לא אוהבת, הוא מנסה להגן עליי ואני אוהבת אותי על זה.
"לא. אני לא, אני בסך הכל רוצה להגיד שאני לא חושבת שהיא לא רוצה את הילד הזה, אבל אני כן חושבת שאת צריכה לדבר עם קולטון. תגידי לו מה את מרגישה,"