His angel [5]

אפילוג

נכנסתי לחדר שלי ושל סקרלט והיא רצה אליי וקפצה עליי.
"התגעגעתי אליך!" היא אמרה והצמידה את שפתינו.
נישקה אותי בתאווה.
"כל כך התגעגעתי אליך."
"איפה ואל ואלנה?"
"הן שתיהן למטה, פשוט נפל לאלנה המוצץ אז עליתי כדי להביא עוד אחד." הנהנתי וחייכתי אליה.
נישקתי אותה עוד קצת ודמעה זלגה מעיניה.
"מה קרה מלאך שלי?"
"אתה היית הרבה יותר מדי זמן בשיקגו, למה לא לקחת אותנו איתך?" היא שאלה.
נאנחתי ונישקתי אותה.
השכבתי אותה על המיטה ובחנתי אותה בדאגה.
"הייתי שם שבוע, סקאר.. ודיברנו כל יום."
"התגעגעתי אליך, והיו לי סיוטים.. הרבה." נאנחתי והעברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה.
"למה לא סיפרת לי?"
"אם הייתי מספרת לך היית חוזר לכאן, ואתה היית צריך להיות בשיקגו. לא רציתי שתעזוב שם." חיבקתי אותה אליי בחוזקה ונישקתי אותה.
מצצתי את השפתיים שלה בתאווה.
"את היית צריכה להגיד לי." לחשתי לה והיא הנידה בראשה.
"דומיניק ידע.. הוא אמר לי לא להגיד לך כי הם ממש צריכים אותך שם ואם הוא ידע הוא יחזור," הידקתי את לסתי.
אני ארצח אותו.
"אתה יכול לחבק אותי?" הנהנתי וחיבקתי אותה. "איך קים?" שאלתי אותה.
"עם ההיריון והכל?"
"היא בסדר, היא מתגעגעת לקולט. הוא חזר גם?"
"כן, הוא הלך אליה עכשיו." הנהנתי והוא נישק אותי. "יופי, כי היא ממש הייתה צריכה אותו." נישקתי אותה והיא חייכה.
"בוא נרד למטה,"
ירדנו למטה ונכנסנו לפינת משחקים שהכנו להן.
רוז הייתה שם.
מבטה של ואל ננעץ בי והיא רצה אליי.
"הגעגעתי ליך!" היא צעקה וחייכתי וחיבקתי אותה אליי בחוזקה.
נישקתי את הלחי שלה והיא חייכה. "תה יואע שיאד מהאן שלי אמה לי שאני ממש יפה?!"
"אז כנראה שהילד בגן שלך ממש חכם,"
"כה.. אבל אמתי לו שאבא לא משה לי בה זוג. שבאים זה איס." חייכתי ונישקתי את ראשה. "אני גאה בך."
"אודה,"
אלנה זחלה אליי שחיוך על פניה המתוקות.
תפסתי אותה והרמתי אותה עליי. "שלום לך, יפהפייה קטנה," נישקתי את מצחה.
"התגעגעתי אלייך גם."
"בא-בא," היא מלמלה והצמדתי אותה אליי. "כן, קטנה?"
היא חיבקה אותי וחייכתי אליה.
"אתן כל כך יפות. אפילו יותר ממה שהייתן שעזבתן. למרות שאתן תמיד יפות," העברתי את שיערה של ולנטינה אל מאחוריי אוזנה וסקרלט חייכה אליי.
"מא," אלנה הקטנה אמרה והושיטה את ידיה לעבר המלאך שלי.
היא לקחה אותה ממני ונישקה את ראשה.
"גם אני רוצה בנות," רוז נאנחה. "זאת אומרת, גם לוסיאנו וקייד רוצות אחיות, אבל אח שלך המעצבן לא רוצה.." גיחכתי וליקקתי את שפתיי.
"הוא זקן כבר,"
"אתם באותו גיל!" היא אמרה וגיחכתי. "אבל הוא זקן יותר," קרצתי.

☀︎︎

סקרלט מחזיקה את אלנה על ידיה בזמן שאני משחק עם ולנטינה במשחק קוביות הזה שקנינו לה לפני כמה חודשים כי הייתה עצובה.
די אידיוטי, אבל זה ממש שימח אותה.
"אבא! לא אם!" היא התעצבנה והוציאה את זה.
חייכתי אל סקרלט שמחייכת אלינו.
לוסיאנו וג'ואי נכנסו לסלון והפילו את המגדל שולנטינה בנתה.
זין.
היא התחילה לבכות והרמתי אותה עליי. "סליחה, ואל." ג'ואי אמר. "לא התכוונתי להפיל את זה,"
"אה לא היה תה, אה היה אויאנו." היא בכתה והתכופפתי ללוסאינו. "אני לא הפלתי את זה, אני נשבע!" הוא אמר ונעצתי בו מבט. "אבל אני מצטער בכל מקרה," לחש.
"תמשיכי לשחק, נסיכה קטנה. אני כבר חוזר."
תפסתי בידיהם של ג'ואי ולוסיאנו והוצאתי אותם החוצה מהסלון.
"לוסיאנו וג'ואי, אתם תהיו היורשים שלנו לעתיד. לוסיאנו, אתה תהיה הקאפו של ניו-יורק, ואתה ג'ואי, תהיה הקונסיליירי של קנדה. אתם צריכים להתנהג יפה לבנות. לכבד אותן. אם אתם תפילו עוד פעם את המגדל של ולנטינה או תגרמו לבחורה אחרת לבכות, אני אדאג שאתם לא תהיו היורשים שלנו יותר. אני מובן?" הם הנהנו.
לוסיאנו התכוון ללכת אבל ג'ואי תפס בידו. "אנחנו יכולים ללכת עכשיו, לאונרדו?" הוא שאל בנימוס והנהנתי.
הם הלכו במהירות והסתובבתי בחזרה אל סקרלט, אלנה וולנטינה.
התיישבתי בחזרה על הרצפה ליד ואל ועזרתי לה לבנות את המגדל.
באיזשהו שלב אלנה נרדמה וסקרלט באה לשבת איתנו גם.
הצמדתי אותה אליי ונישקתי אותה על שפתיה התפוחות.
"איס! מאיל!" ולנטינה אמרה וצחקתי.
"כן, ולנטינה. את צודקת. זה דוחה."
"אני אף פעם לא אנשק."
"נכון. ואת תמיד תישארי בתולה-"
"לאו!" סקרלט נהמה ומשכה אליה את ואל. "אבא לפעמים יכול להיות קצת טיפש,"
"מה אה באולה?" היא שאלה וחייכתי.
"זה אומר שאת לא תתנשקי עם בנים אף פעם."
"לא רסיתי להתנסק גם אכה." לקחתי אותה מסקרלט ונישקתי את הלחי שלה.
"אלאה מגישה אוב? זה ניאה אאילו היא או אגישה אוב."
"היא פשוט קצת עייפה, נסיכה קטנה."
"אני אם עייפה," היא פיהקה וחיבקתי אותה אליי.
"אני אקח אותך למיטה שלך?" היא הנהנה וחייכתי.
קמתי מהרצפה ולקחתי אותה לחדר שלה.
השכבתי אותה במיטה ונישקתי את מצחה. "לילה טוב ואל."