יום למחרת קמתי מעט מפוחדת, מה אם מישהו מסגל המורים ידבר עם ההנהלה לגבי ההברזה שלי ויירשם לי חיסור בתיק האישי, תנשמי, הכל בסדר, אם הם היו מדברים עם אבא כבר הייתי מקבלת שיחת טלפון, להגיד מזל טוב ביום הולדת הוא שוכח אבל אם הוצאתי מבחן פחות מתשעים וחמש זאת סיבה לבדוק מה קורה איתי.
"ג'ואי!" דפקתי על דלתו, "תתעורר!" שמעתי משהו מעומעם מחדרו והנחתי שהוא התעורר, הבטתי בתפוח האדום שהיה על פינת האוכל ואחרי התלבטות החלטתי להכניס אותו לתיק, זה עוזר ללוקאס להתרכז.
"נראלי שתלכי בלעדיי היום" ג'ואי מלמל עדיין לא מאורגן, "אני לא מרגיש טוב" צמצמתי את עיניי, הוא לא נראה כמו מישהו שלא מרגיש טוב, "אתה רוצה שאישאר ואכין לך מרק עוף?" מבט האימה על פניו היה שווה הכל, "הכל רק לא הבישולים שלך" גיכחתי.
"תעדכן אותי אם את צריך משהו במילא יום קצר היום" הוא הנהן קצרות ולפני שיצאתי מהבית דאגתי להכניס חפיסת שוקולד לתיק, אולי זה גם יעזור ללוקאס.
"שלום!" הרגשתי גוף קטן וצנום מזנק מאחוריי, "תגידי סיימת כבר את העבודה האחרונה בספרות?" ליילה שאלה אותי והנהנתי, יודעת מראש מה תהיה השאלה הבאה, "אני יכולה לקבל עותק, מבטיחה לשנות דברים אין לך כמה מושג כמה זה יעזור לי ויוריד את ההורים מהגב שלי?" היא הצמידה את ידיה מול החזה ממש כמו מתחננת לעזרה בשילוב עם שפתיים בולטות ורוטטות.
"בטח" מלמלתי, "את החברה הכי טובה שאפשר לבקש" היא חיבקה אותי ואז נעלמה לה לחבורת בנות שהכרתי במעורפל, כן החברה הכי טובה, חשבתי.
התקדמתי לכניסת בית הספר ואז ראיתי את לוקאס עם החבורה שלו, אפילו מרחוק הנוכחות שלו מאיימת, הוא לבש חולצה לבנה שמלוכלכת מכתמי צבע שרק הבליטה את שריריו, ג'ינס בהיר ונעלי בלנסטון, שפתיו זזו כששאף מהסיגריה והעגיל שבשפתו נצץ עם אור השמש, האופנוע שלו היו מאחוריו וחבריו צחקו ממשהו שאמר, תהיתי אם הם צחקו כי הם פחדו או שאולי יש סיכוי שלוקאס באמת מצחיק, חשבתי על חפיסת השוקולד שבתיקי, ומבלי לחשוב פעלתי, הוצאתי אותה מהתיק וניגשתי אליהם.
כולם הפסיקו לדבר כשעמדתי מול לוקאס ובהו בי, זזתי באי נוחות, "אפשר לעזור לך?" אחד מחבריו פנו אליי אבל אני הפניתי את מבטי ללוקאס שהמשיך לעשן כאילו אני לא קיימת, הושטתי לו את החפיסת שוקולד, "הבאתי לך, זה יעזור לך זה יעלה לך את רמת הריכוז אבל אל תסיים הכל במכה" שני חבריו הביטו בו מופתעים ואז החזירו את מבטם אליי, ידי עדיין מושטת אליו, "אחי, יש לך מעריצה חדשה?" אחד מהם טפח לו על הכתף, "מה עוד היא עושה? את מוכנה לכבס לו גם את הבגדים?" צחק, צחק עליי.
החזרתי את ידי לצידי גופי, "מה?" שאלתי מובכת, "אני עוזרת לו-"
"טוב סיימנו פה?" לוקאס סוף סוף פנה אליי, "ממש אין לי זמן בשבילך או בשביל מעריצות סתומות אחרות" מעריצות? הבטתי בו בהלם, "בואו חבר'ה בואו נלך" הוא כיבה את הסיגריה ושלושתם נכנסו דרך השער, לא הפסתי לשמוע את הצחקוקים של חברים שלו, הוא אפילו לא הביט לאחור.
YOU ARE READING
עסקה מוזרה
Romanceאלה ריד- בת 17, נערה שכל עולמה סובב ספרים ולימודים, היא מעולם לא קיבלה פחות מ90 במבחן ואם תדברו איתה על היסטוריה היא תדע לדקלם הכל כולל תאריכים בעל פה, וכמובן לא לשכוח את אספן, קפטן נבחרת הכדורסל, הנער בן ה18 עם השיער הבלונדיני ועיניו הכחולות שעליו...
