עסקה מוזרה

פרק 22

עוד שבועיים עברו מאז אותו ערב שהחבורה המוזרה בילתה איתי, ומאז כל סוף שבוע הם חזרו ובילו איתי, ג'יידן חולל קסמים במטבח שלי, אוכל כל כך טוב שאפילו ג'ואי נשאר איתנו, ג'ון ואלק התאמנו איתו לקראת המבחנים של שנה הבאה לנבחרת הפוטבול, לוקאס ואני המשכנו את השיעורים שלנו ולפני יומיים הוא כבר אמר שאני מנשקת בצורה מעולה, המחמאה חיממה אותי כל כך שיום אחרי הכנתי לכולם כדורי שוקולד.
בימים שללוקאס נמאס מהחבורה הוא לקח אותי לביתו ולמדנו שם, הוא התקדם בצורה טובה ומר מרשל כבר התרגל לנוכחותי בביתו, הוא אפילו אמר לי באחד הימים שהוא שמח על זה, לוקאס היה כל כך קרוב לעוף מבית הספר ואני הייתי המלאך שהציל אותו, מילים של מר מרשל לא שלי.
לוקאס לא הגיע היום לבית הספר והתעצבנתי, לפחות היה מודיע.

התהלכתי במסדרון ועצרתי מאחורי הלוקרים כשראיתי את אספן וחברו מדברים בשקט, עכשיו זה הרגע שלי, לוקאס הסביר לי איך לפלרטט ואני מנשקת מעולה, אני יכולה להשיג אותו, חייכתי כשחשבתי על זה, אני יכולה לעקוף את כל הבנות בבית הספר לפי מה שלוקאס אמר לי, אני רק צריכה להיות עם יותר ביטחון.
"אני אומר לך זה היה נורא" אספן אמר ועצרתי רגע לפני שרציתי לפלוש לשיחתם, "זהו זאת הפעם האחרונה שאני יוצא עם בחורות כאלה" הוא היה נשמע מתוסכל.
"למה? מה היה כל כך נורא?" שאל חברו מקליד משהו בטלפון, אני לא זוכרת את שמו, לבחור כמו אספן היו הרבה חברים, איך לא? מי לא ירצה להיות ליד קפטן נבחרת הפוטבול.
"טוב בתור התחלה החוסר ניסיון הברור שלה" אספן אמר כמובן מאליו, "היא רדפה אחריי במשך שבועות, ואז ברגע האמת פחדה שהורדתי לה את החולצה" על מה הוא מדבר?
"מה היו לה חוויות מיניות גרועות בעבר?" שאל חברו.
"זהו, שלא היו לה חוויות כאלה בכלל, היא בתולה" אספן קרא, "במשך שבועות רדפה אחריי, שיגעה אותי ואמרה שאיתה יהיה לי את הלילה של החיים ומסתבר שהיא בחיים לא ראתה גבר עירום"
"אז מה עשית?" כן, מה באמת עשית?
"התחפפתי משם, נראה לך שאני אהיה עם בתולה? הן חסרות ניסיון, מתות מפחד וסביר להניח שתדבק אליי עד סוף החיים בציפייה לטבעת" פערתי את פי, "זהו אחי אני סיימתי, אם יש אפילו ספק אחד שהבחורה בתולה אני בורח ממנה"

בלעתי את רוקי בזמן שהצלצול צלצל ואספן וחברו נכנסו לכיתה, כל העבודה הקשה שלי ושל לוקאס תרד לטמיון, הוא לא יהיה מוכן לצאת איתי, אף פעם לא חשבתי על סקס כמשהו קיצוני או שאני חייבת להיות מאוהבת בבחור שאני אמורה להיות איתו, אבל כן הייתי רוצה שהפעם הראשונה שלי תהיה עם בחור שאני סומכת עליו, שלא יכאיב לי ולא ידביק אותי באיזשהם מחלות, כנראה שזה לא יקרה עם אספן כי הוא אפילו לא נשמע כמו מישהו שיהיה מוכן לחכות לי, למה בכלל שיחכה? אם יש לו את כל שאר הבנות זמינות ומנוסות?
"היי חנונית" ג'יידן נעמד מולי, "את בסדר? את נראית כאילו ראית רוח רפאים" הוא שאל מבולבל.
"כן אני בסדר, ראית את לוקאס לא ראיתי אותו היום" שאלתי.
"אה כן הוא פשוט לא רצה להגיע היום" אמר כמובן מאליו, המטומטם הזה, בשביל מה אנחנו לומדים כל כך קשה אם בסוף הוא לא מגיע? "אל תכעסי עליו, אני מבטיח לך שהיו לו סיבות"
"איזה סיבות?" שאלתי, רק שלא יגיד שסבתא שלו מתה.
"אני לא יכול להגיד לך, אבל תלכי אליו אחרי הלימודים רק אל תהיי עצבנית הוא לא יספר אם ירגיש שתוקפים אותו" ג'יידן אמר, "בכל מקרה קניתי את הסרט מלך האריות וג'ון אמר שיביא חטיפים" הוסיף, "ג'ואי יהיה?"
זה היה מצחיק, לוקאס החליט לאמץ גם את אחי הקטן לחבורה והוא נהנה מזה, מסתבר שהם אפילו עזרו לו להשיג מספר טלפון של מישהי שהוא היה דלוק עליה, אבל כמובן שלי אסור לדעת על זה, משהו על זה שאני פדחנית מידי.
"כן אני חושבת" מלמלתי, "אתה חושב שזה בסדר שאלך ללוקאס?" שאלתי.
"בטח, את חלק מהחבורה שלנו, אנחנו תמיד באים אליו לבית, אבא שלו חולה עלינו" חייכתי, אני וג'יידן נפרדנו לשלום, החלטתי לנשום עמוק ולהירגע, אולי ללוקאס באמת יש סיבות, ובכלל הייתי חייבת לספר לו על כל מה שקרה עם אספן.

כל היום לא הפסתי לחשוב על מה שקרה עם אספן, מה אני אעשה? עליתי במדרגות ודפקתי על דלת ביתו של לוקאס, מר מרשל פתח את הדלת בחיוך, "היי ילדונת, מה את עושה כאן?" שאל מופתע, בדרך כלל אני ולוקאס באים ישר מבית הספר ללמוד בחדרו ולא אני לבד.
"באתי לראות את לוקאס, קבענו ללמוד" שקר, לוקאס משפיע עליי יותר מידי.
בואי תיכנסי, אני בדיוק יוצא לקניות, תרצו משהו?" הנדתי בראשי, מר מרשל יצא מהבית ואני התקדמתי לחדרו של לוקאס, הוא ישב על כיסאו כשרגליו על השולחן והוא קורא ספר, "היי חנונית" הרים את עיניו והחזיר לספר, "מה את עושה פה?"
"אני? מה אתה עושה פה?" רוגע אלה, אחרת הוא לא יספר לי כלום.
"היו לי עיסוקים" מלמל, "ואל תשאלי מה כי אני לא אענה, עכשיו מה את עושה פה?"
"זה אבוד זה פשוט אבוד" קראתי בקול וצנחתי על מיטתו של לוקאס.
"מה עכשיו?" רטן, והרים את מבטו מהספר שקרא.
"אספן, זה פשוט אבוד" כמעט בכיתי מצמידה את לחיי לכרית שלו, אני אוהבת את הריח שלה.
"למה? יש לו חברה?" שאל בסקרנות, היה משהו אחר בטון קולו, משהו שלא יכולתי לזהות.
"לא, אבל שמעתי אותו אומר, עזוב לא חשוב" זה כל כך מטומטם.
"מה הוא אמר?"
"הוא דיבר עם ג'ורג', אני חושבת שקוראים לו ג'ורג', הוא אמר שבחיים לא יצא עם מישהי לא מנוסה" מילמלתי בעצבות, הכל אבוד.
"אז מה הבעיה?" לוקאס שאל וגילגל את עיניו.
"מה הבעיה? להזכירך אני לא בדיוק מנוסה! הדבר היחידי שאני חוויתי זה נשיקות" קראתי מיואשת.
"אז פשוט תצברי ניסיון" אמר כמובן מאליו.
"כן? פשוט ללכת ברחוב ולשכב עם מישהו?" גילגלתי את עיניי, אוי הוא משפיע עליי יותר מידי ממתי אני כל כך צינית?
"לא אמרתי את זה, פשוט תמצאי מישהו שאת מכירה ותשכבי איתו כמה פעמים במילא אמרת שזה משהו שלא כל כך חשוב" אני זוכרת שפעם אמרתי לו את זה, שזה כן משהו שאני רוצה לחוות אבל לא עם כל אחד.
"לא אמרתי את זה, אמרתי שאני ארצה לעשות את זה עם מישהו שאני סומכת עליו ובטוחה שלא יפגע בי" זה היגיון פשוט, לא הצלחתי להבין את הבחורות שמסוגלות להיות בחור עם היכרות של חמש דקות.
"אז תמצאי מישהו כזה, אלוהים, בשביל זה הפרעת לי לקרוא?" גילגל את עיניו.
"אבל הגברים היחידים שאני מכירה זה ג'יידן, ג'ון ואלק ואני לא יכולה לבקש מהם דבר כזה!" התייאשתי ואז הרמתי את ראשי, רעיון עלה בראשי. "אלא אם" הסתכלתי על לוקאס שהביט בי, "לא חשוב זה שטותי"
הוא עזב את הספר במהירות, כאילו אני הולכת להגיד את התשובה הכי שטותית והוא מת לשמוע. "אלא אם מה?" הוא התקרב אליי, "הם לא הגברים היחידים שאני מכירה" מילמלתי בשקט, מרטיבה את שפתיי.
"נכון" אמר בטון מלא ביטחון ראיתי בעיניו שרצה שאמשיך, 'תעזי חנונית, תעזי'
"זה טיפשי" איך אני אפילו יכולה לחשוב על זה? "תשכח ששאלתי"
"לא שאלת כלום" לוקאס אמר משועמם, כנראה התייאש מכך שאגיד משהו מצחיק או דרמטי.
"אז תשכח את זה" אני חייבת למצוא פיתרון אחר, אולי אספן יצא איתי למרות שאני בתולה? אולי אשקר לו? אפשר לשקר בכלל בדבר כזה? הוא בדוק יבין לבד. מחשבותיי סחררו אותי, מה אעשה?

"את מציעה לי לשכב איתך?" לוקאס שאל גורם לי להרים אליו את עיני כל כך מהר שחשבתי שאחטוף סחרחורת.
"לא אמרתי את זה" התגוננתי, לחיי התחממו, אני לא מאמינה, אלוהים תקבור אותי, עכשיו אם אפשר.
"אבל חשבת על זה" התווכח.
"אולי, זה טיפשי אמרתי לך" אני לא מאמינה שאנחנו מנהלים את השיחה הזאת.
דקה שלמה של שקט, אני הרצתי מחשבות בראשי איך לעזאזל אני יוצאת מזה, אולי אשקר לו? אוף אני לא רוצה להתחיל מערכת יחסית בשקר, מצד שני הוא לא ייצא איתי ככה, לא חשבתי שהוא ככה שטחי.
"אני מסכים" הרמתי את ראשי בבילבול.
"מה?" מה הוא רוצה?
"אני מסכים" חזר שוב.
"מסכים למה?" מה הוא רוצה.
"אני מסכים לשכב איתך עד שתרגישי בטוחה ומנוסה בעצמך" פערתי את עיניי ופי.