פרק 18

152 19 1
                                    

ג'יידן החליט שזה יהיה מצחיק לעבוד על החבורה שלא הצלחנו, אני לא הייתי שותפה לרגשותיו אבל זרמתי איתו, קולו המעצבן של לוקאס הציק בראשי, 'תזרמי, החיים קצרים מידי, תעזי', נכנסנו חזרה לספרייה בפנים נפולות, ג'ון ואלק ציירו איברי מין על הלוח וצחקקו בינם לבין עצמם, הם באמת מזכירים לי מיניונים.
לוקאס המשיך בשינתו הרצופה על הכיסא, "לא הצלחנו!" ג'יידן קרא באנחה מתיישב לצד לוקאס שהתעורר, "מה אתם עושים?" הוא פנה אל ג'ון ואלק בזמן שאני ניסיתי לפענח את הציור האחרון שלהם.
"תראה, ציצים עם עיניים!" ג'ון אמר ואלק נקרע מצחוק לידו, לא יכולתי שלא לגחך לעצמי, הם כאלה מוזרים, מוזרים וחמודים אפשר להגיד.
"אמרתי לכם שלא תצליחו" לוקאס גלגל את עיניו, "מה הפסדת?"
"הוא כעס על חנונית, אמר שהיא עוזרת לתלמיד לבצע פשע אז הוא רשם לה אזהרה בתיק האישי ולי הוסיף ריתוק של שבועיים" ג'יידן היה כל כך רציני שתהיתי לעצמי כמה פעמים הוא עובד על לוקאס, כי כנראה שהוא כבר מומחה.
לוקאס קם בפתאומיות מהכיסא נותן לו ליפול אחורה, "קדימה, בוא נהרוס לו את האוטו, אין לי סבלנות לאנשים כמוהו"
"אין לך סבלנות לאף אחד" ג'יידן אמר.
"אליו במיוחד, אתה בא?" שאל.
"זה לא פיתרון" אמרתי.
"חנונית, ניסית להתערב וזה לא עבד, עכשיו הגדולים מדברים תהיי בשקט" פערתי את פי ועיניי, ג'ון ואלק השמיעו מאחורי קולות של 'אוו', חבל באמת שפעם קודמת הרגל שלי לא פגעה באיזור הרגיש שלו.
"יש לך חתיכת חוצפה" אמרתי, "מי אתה חושב שאתה?"
"מישהו שיודע לפתור בעיות"
"כן בעזרת עבירה על החוק"
"לפחות את פותר את הבעיה חנונית, הרכז הזה לא יעשה את זה שוב אחרי שיראה את הרכב שלו"
"כן, או שהוא יעיף את כולכם מבית הספר!"
"מה זה משנה? במילא אף אחד לא חושה שיצא מאיתנו משהו!"
"אני כן!" צעקתי גורמת לטמפרטורה לרדת בחדר, "אני כן חושבת שתצליחו, אני כן מאמינה בכם, לא הייתי משקיעה בכם כל כך הרבה אם לא הייתי חושבת ככה" התנשמתי, כעסתי עליו.
"אני מחבב אותה" ג'ון אמר לפתע.
"גם אני" אלק הוסיף, "אשמח לשמור אותה? בבקשה לוקאס!" הם קראו בדרמטיות וחייכתי, גם בשיא העצבים הם גרמו לי לחייך, לא פספסתי את גלגול העיניים של לוקאס בליווי חיוך קטן, הוא אהב את החבורה הקטנה שלו.
"אוקיי" ג'יידן נעמד, "אחרי שהעכרנו את האווירה הגיע הזמן להגיד שעבדנו עליכם וכן הצלחנו, הרכז האידיוט החליט שאני צריך לעשות מבחן חוזר כשהוא משגיח עליי כמו נץ ואם אני מקבל פחות או שהוא חושד שאני מעתיק חנונית מקבלת אזהרה בתיק האישי, נחשו מי קיבל מעל תשעים וחמש!" ג'ון ואלק פרצו בתשועות מרימים את ג'יידן.
"אנחנו מחזיקים את איינשטיין" ג'ון קרא שמח וג'יידן צחק, הסתכלתי על המחזה מחייכת.
"את הרגע עבדת עליי?" לוקאס שאל משלב את ידיו מסתכל עליי.
"אתה יודע לוקאס" שילבתי את ידיי מחקה אותו, "לפעמים מגיע הרגע שהגדולים מדברים" חזרתי על דבריו, לוקאס ליקק את שפתיו וגיחך, כולם היו שקטים סביבו מחכים לרגע שיתחרפן, כנראה יחטיף לג'יידן או ישבור חלון אבל הוא פשוט התחיל לצחוק.
"לא יאומן, את לומדת טוב חנונית"
"יש לי מורה טוב" חייכתי, והוא נשך את שפתו התחתונה.
משהו חלף בנינו, לא יכולתי לשים את האצבע על מה אבל ידעתי שכולם בחדר מרגישים את זה.

עסקה מוזרהWo Geschichten leben. Entdecke jetzt