פרק 14

162 21 3
                                    

"אני אנשק אותך"
הבטתי בלוקאס בהלם, הוא באמת אמר הרגע את מה שאני חושבת שאמר?
"מה? הרגע אמרת שתנשק אותי?" שאלתי בהלם.
"כן חנונית למה את כל כך מופתעת?" יכולתי להרגיש את עיניו מתגלגלות, המצב שיעמם אותו.
"למה שתעזור לי?" שאלתי.
"כי אני רוצה לעוף מפה ואני יודע שלא תמשיכי ללמד אותי כמו שצריך אז קדימה תביאי את השפתיים שלך לפה" פערתי את פי, הוא לא הרגע אמר את זה, בלעתי רוק בכבדות, תמיד ידעתי שלוקאס ישיר ולא באמת אכפת לו ממה שאחרים חושבים אבל לא חשבתי שאגיב ככה אליו.
"מה עם חברה שלך?" שאלתי כשנזכרתי באותו יום שהלך, אני בטוחה שהיא לא תשמח.
"איזה חברה?" הוא קימט את מצחו.
"באותו יום שהלכת בגשם, אמרת שאתה הולך לראות מישהי" שרוצה לראות אותך ערום אבל לא אמרתי את זה בקול רם.
"חנונית היא לא החברה שלי" הוא נאנח, "את יודעת שלא חייב להיות במערכת יחסים כדי לעשות סקס נכון?" הוא דיבר אליי כמו ילדה קטנה ועיצבן אותי, כן אני יודעת את זה! פשוט לא חשבתי את זה..
"ובכל זאת זה לא מפריע לה?" שאלתי מבולבלת, אם לוקאס היה שלי לא הייתי רוצה שאף אחת תראה אותו ערום, מה אני חושבת?! צאי מזה אלה!
"אני בקושי זוכר את השם שלה" השתנקתי, הסיפורים היו נכונים, הוא באמת עובר מבחורה לבחורה.

קמתי מהכיסא והבטתי החוצה אל החלון, "איך אתה עושה את זה? זה לא מרגיש לך פגיע?"
"פגיע?" הוא שאל מבולבל.
"אתה נכנס למיטה עם מישהי, נמצא איתה ערום זה כאילו אתה חשוף לא?" שאלתי בתמימות ואז הוא עשה משהו שלא חשבתי שיעשה, הוא התחיל לצחוק, כן לצחוק, צחוק גדול שהוא אפילו תפס את בטנו.
"לעזאזל" הוא דפק על השולחן ומחה דמעות צחוק מפניו, "על איזה בולשיט של דיסני גידלו אותך עליו?"
"זה לא בולשיט" קראתי בניסיון להגן על דיסני למרות שהוא צודק, דיסני ללא ספק סיפר לנו שקרים.
"אה באמת?" הוא חייך, "לשאלתך חנונית, לא, אני לא מרגיש חשוף או פגיע או כל שיט אחר, זה רק סקס, הנאה, פעילות פיזית תקראי לזה איך שבאלך" משך בכתפיו.
אף פעם לא חשבתי על הבתולים שלי בתור משהו שצריך לשמור לאחד היחיד אבל אני כן חושבת שזה משהו שצריך לקרות עם מישהו שאני סומכת עליו והנה מגיע לוקאס ומראה לי שאפשר לעשות את זה עם מישהו שאפילו את שמו לא יודעים.

הוא נשם עמוק והסתכל עליי, "או שתלמדי אותי או שתנשקי אותי, כך או כך את חייבת להפסיק לבהות בי בהלם" שנאתי את טון קולו האדיש, כאילו הכל לא שווה.
"אתה תלמד אותי ואני אלמד אותך?" שאלתי והוא שלח את ידו ללחיצת יד.
"סגרנו עסקה" לחץ את ידי ומשך אותי אליו, רגליי פגעו ברגליו והתנשמתי, "עכשיו שבי" התיישבתי והבטתי בו מחכה לצעד הבא שלו.
"מה עכשיו?" שאלתי.
"תנשקי אותי" גלגל את עיניו ואמר כמובן מאליו, נשמתי עמוק, "קדימה חנונית אין לנו את כל היום" הוא הסתכל עליי שוב בשיעמום, כאילו הוא צופה בתוכנית משעממת על זוחלים.
את יכולה לעשות את זה אלה, כמה קשה זה כבר יכול להיות, רק להצמיד שפתיים לשפתיים שלו, אנשים עושים את זה כל הזמן.

עסקה מוזרהWhere stories live. Discover now